ארכיון | 9:40 am

מוקדש לואגינות של העולם

8 מרץ

לרגל יום האישה החלטתי לכתוב פוסט קצת אחר. פוסט שמוקדש כולו לואגינות. בגלל סוג העבודה שלי אני מתעסקת הרבה בואגינה. או יותר נכון בפות. פותים. פותות. (מה הרבים של פות?). אני מדברת עם נערות על הואגינה שלהן, אני מסבירה להן איך מאוננות, מציירת ואגינות על הלוח ומצדיעה לדגדגן, מפרסמת פוסטים על ואגינות, חוקרת ואגינות, בקיצור, כפי שחברתי אורית קוראת לי "שרון פות" וידידי גידי קורא לי "שרון פותשלימי".

אז למה אני רוצה להקדיש פוסט שלם לואגינות? קודם כל, כי לא עושות את זה מספיק. מלבד מונולוגים מהואגינה, אין באמת שיח אותנטי על ואגינות. המפגש היחידי שיש לנו עם הואגינות שלנו עובר דרך תחבושות היגייניות, שטיפה אינטימית, כנפיים, מוליכים, ויברטורים, בולבולים, גינקולוג/ית. כל מיני דברים שמרחיקים אותנו מהואגינה שלנו. ושנית, כי יש הרבה דברים שאנחנו לא יודעות על האיבר המופלא ביותר שיש לנו בגוף. שלצערי, הרבה פעמים מלווה ברגשות אשם, בושה, גועל, חרדה ולכלוך.

דבר ראשון: השיער. וידוי אישי, אני לא מורידה שיערות מהואגינה שלי. בכלל. כן כן, אולי אתן נחרדות למראה עיניכן, או יותר נכון, נחרדים (לא נראה לי שיותר מדי גברים קוראים את הבלוג שלי), אבל אני לא מורידה שיערות מוהאגינה שלי. הוגאינה שלי היא ואגינה בוגרת. ואגינה של אישה ולא של ילדה. אני לא מושא משיכה לאף פדופיל שמחפש ואגינה חלקה, לפני גיל ההתבגרות. ואם עמדה זו אינה מספקת אתכן, אז גם יש סיבה רפואית להימצאותו של השיער שם. יש לו מטרה. השיער מגן על העור הרגיש והורידים העדינים שיש בואגינה שלנו. הוא מגן עליה מפני מכה, שריטה, או כל דבר אחר לא נעים. זה לא פלא שכשמורידות שיערות בשעווה או בגילוח, יוצא לפעמים דם ונוצרים פצעים. הכל שם נורא נורא עדין.

שני: שטיפה אינטימית. מי לעזאזל המציא/ה את הדבר הזה? זה בטח המציא. אף אישה לא הייתה יכולה לחשוב על משהו כל כך מזיק לגוף שלה רק בשם ריח. ואגינה אמורה להריח ככה. זה אומר שהיא ואגינה בריאה. זה אומר שכל התהליכים שקורים לנו במהלך החודש, ביוץ וווסת, מתרחשים כשורה. הריח עוזר לנו להבין מתי משהו אינו כשורה. כשהריח הוא מאוד חזק ולא נעלם הרבה זמן, וניתן להריח אותו מבעד למכנסיים לא רק כשאת עירומה או בשירותים, אז זה אומר שאולי יש לך פטרייה או משהו חמור יותר. כל השטיפות האינטימיות המטופשות הללו רק גורמות ל – א. טשטוש הריח האותנטי שלך וקושי לזהות אם משהו אינו כשורה, ב. מגביר את הגירוי הפנימי של פנים הואגינה שלך, ומוציא מאיזון את כל החומציות הטבעית שלך. התוצאה של זה היא הגברת ההפרשות. כשאת עושה סקס, אמור להיות לך ריח של ואגינה. זה ריח של סקס. ומיצי גוף. וככה זה צריך להיות! הכי כדאי לשטוף את הואגינה שלנו עם מים בלבד.

דבר שלישי, רביעי, חמישי ושישי: ווסת, טמפונים, הפרשות, תחתוניות. ווסת אמורה לצאת החוצה! הדם לא אמור להישאר בתוך הגוף שלך. אולי בעצם כדאי שאני אתחיל מהתחלה. לא הרבה נשים מבינות את המחזוריות של החודש. עדות לכך היא שכל כך הרבה נשים עדיין קוראת לדימום החודשי מחזור ולא ווסת. כל חודש הגוף שלנו משחררת ביצית, ואחרי 14 ימים, אם אין הריון, יוצא דימום. הדימום זה ריפוד של דפנות הרחם כהכנה להריון, וכשאין הריון, הוא יוצא החוצה. במהלך כל החודש הואגינה שלנו מפרישה הפרשות שונות בהתאם לזמן בחודש. בביוץ יש הפרשות מרובות יותר, בצבע קצת אחר מלבנבן, צהבהב וקצת חום אפילו, ולפני הווסת יש הפרשות חומות יותר. בין לבין יכולות להופיע הפרשות במקרה של פטריה, מזג אויר חם, פעילות גופנית, ועוד. הכנסת טמפון לגופך בעצם סותמת לך את הפתח ואינה מאפשרת לדימום לצאת כמו שצריך. מדובר בהכנסת כימיקלים לגוף. אני יודעת, הרבה קוראות עכשיו תגדנה לעצמן, אבל אני מתה על טמפונים. וזה בסדר גמור. אבל רק שתדענה שזה להסתובב עם חפץ זר בתוך הגוף שלכן למשך שעות. ואגב הפרשות, דענה שתחתוניות מגבירות את ההפרשות כי גם הן, כמו השטיפה האינטימית, מעוררות גירוי לואגינה ומעודדת אותה להפריש. ועל אחת כמה וכמה תחתוניות עם ריח או צבע, או נייר טואלט עם ריח או צבע, שמעוררים את אותו גירוי בדיוק. לאחר 13 שנים לפחות, הפסקתי להשתמש בתחתוניות יומיות לפני שלושה ימים. ותודה לך איילת על זה.

דבר שביעי: גלולות למניעת הריון. כבר כתבתי על זה בעבר בפוסט אחר. אבל חשוב לי לכתוב זאת שוב. נכון, הרבה נשים גם לא אוהבות קונדום (פחחחח נגיד ואני מאמינה להן), אבל יש הרבה דברים שאנחנו לא יודעות על גלולות למניעת הריון. קודם כל, הן מייבשות לנו את הואגינה ומורידות לנו את החשק המיני. אבל מה לא ניתן כדי שנוכל להיות זמינות לחדירה מתי שהוא רק ירצה? שנית, גלולות לעיתים גורמות לכאבי ראש, בחילות, סחרחורות, אנגינות ומיגרנות. ובעיקר, גם הן מנתקות אותנו מההתנהלות האותנטית של הגוף שלנו. ואתן מכירות אותי, אני רחוקה מלהיות רוחניקית, של מעגלי נשים, שמהללת את הואגינה שלה. הואגינה שלי מספיק מתוסבכת גם בלי זה…. אבל גלולות מפרות ומשבשות את המחזוריות הטבעית של הגוף שלנו, ויוצרות לנו דימום מלאכותי כדי שלא נחשוב שאנחנו עקרות או משהו.

כמה מאיתנו באמת הסתכלו על הואגינה שלהן? ישבו עם מראה, בפיסוק רגליים, ולקחו את היד שלהן, הפרידה את השפתיים הפנימיות, הסתכלה על פתח השתן ופתח המין, ובחנה אותה? ולמה זה מגעיל כל כך הרבה נשים? אני קוראת לכן, נשות העולם, הביטו בואגינה שלכן. היא מדהימה! למעוניינות לדעת איך לעשות את זה אני מפנה לאתר מדהים של ד"ר אחינועם לב שגיא להסבר: http://www.vclinic.co.il/

ובנימה רצינית לסיכום, אני מאחלת לכולנו לאהוב את הואגינה שלנו, לענג אותה ולדאוג לה, ללא אלימות עצמית, וכמובן ללא אלימות על ידי מישהו אחר. שרק אנחנו נבחר מי ייגע בה וייכנס אליה.

יום האישה שמח!