מוקדש לואגינות של העולם

8 מרץ

לרגל יום האישה החלטתי לכתוב פוסט קצת אחר. פוסט שמוקדש כולו לואגינות. בגלל סוג העבודה שלי אני מתעסקת הרבה בואגינה. או יותר נכון בפות. פותים. פותות. (מה הרבים של פות?). אני מדברת עם נערות על הואגינה שלהן, אני מסבירה להן איך מאוננות, מציירת ואגינות על הלוח ומצדיעה לדגדגן, מפרסמת פוסטים על ואגינות, חוקרת ואגינות, בקיצור, כפי שחברתי אורית קוראת לי "שרון פות" וידידי גידי קורא לי "שרון פותשלימי".

אז למה אני רוצה להקדיש פוסט שלם לואגינות? קודם כל, כי לא עושות את זה מספיק. מלבד מונולוגים מהואגינה, אין באמת שיח אותנטי על ואגינות. המפגש היחידי שיש לנו עם הואגינות שלנו עובר דרך תחבושות היגייניות, שטיפה אינטימית, כנפיים, מוליכים, ויברטורים, בולבולים, גינקולוג/ית. כל מיני דברים שמרחיקים אותנו מהואגינה שלנו. ושנית, כי יש הרבה דברים שאנחנו לא יודעות על האיבר המופלא ביותר שיש לנו בגוף. שלצערי, הרבה פעמים מלווה ברגשות אשם, בושה, גועל, חרדה ולכלוך.

דבר ראשון: השיער. וידוי אישי, אני לא מורידה שיערות מהואגינה שלי. בכלל. כן כן, אולי אתן נחרדות למראה עיניכן, או יותר נכון, נחרדים (לא נראה לי שיותר מדי גברים קוראים את הבלוג שלי), אבל אני לא מורידה שיערות מוהאגינה שלי. הוגאינה שלי היא ואגינה בוגרת. ואגינה של אישה ולא של ילדה. אני לא מושא משיכה לאף פדופיל שמחפש ואגינה חלקה, לפני גיל ההתבגרות. ואם עמדה זו אינה מספקת אתכן, אז גם יש סיבה רפואית להימצאותו של השיער שם. יש לו מטרה. השיער מגן על העור הרגיש והורידים העדינים שיש בואגינה שלנו. הוא מגן עליה מפני מכה, שריטה, או כל דבר אחר לא נעים. זה לא פלא שכשמורידות שיערות בשעווה או בגילוח, יוצא לפעמים דם ונוצרים פצעים. הכל שם נורא נורא עדין.

שני: שטיפה אינטימית. מי לעזאזל המציא/ה את הדבר הזה? זה בטח המציא. אף אישה לא הייתה יכולה לחשוב על משהו כל כך מזיק לגוף שלה רק בשם ריח. ואגינה אמורה להריח ככה. זה אומר שהיא ואגינה בריאה. זה אומר שכל התהליכים שקורים לנו במהלך החודש, ביוץ וווסת, מתרחשים כשורה. הריח עוזר לנו להבין מתי משהו אינו כשורה. כשהריח הוא מאוד חזק ולא נעלם הרבה זמן, וניתן להריח אותו מבעד למכנסיים לא רק כשאת עירומה או בשירותים, אז זה אומר שאולי יש לך פטרייה או משהו חמור יותר. כל השטיפות האינטימיות המטופשות הללו רק גורמות ל – א. טשטוש הריח האותנטי שלך וקושי לזהות אם משהו אינו כשורה, ב. מגביר את הגירוי הפנימי של פנים הואגינה שלך, ומוציא מאיזון את כל החומציות הטבעית שלך. התוצאה של זה היא הגברת ההפרשות. כשאת עושה סקס, אמור להיות לך ריח של ואגינה. זה ריח של סקס. ומיצי גוף. וככה זה צריך להיות! הכי כדאי לשטוף את הואגינה שלנו עם מים בלבד.

דבר שלישי, רביעי, חמישי ושישי: ווסת, טמפונים, הפרשות, תחתוניות. ווסת אמורה לצאת החוצה! הדם לא אמור להישאר בתוך הגוף שלך. אולי בעצם כדאי שאני אתחיל מהתחלה. לא הרבה נשים מבינות את המחזוריות של החודש. עדות לכך היא שכל כך הרבה נשים עדיין קוראת לדימום החודשי מחזור ולא ווסת. כל חודש הגוף שלנו משחררת ביצית, ואחרי 14 ימים, אם אין הריון, יוצא דימום. הדימום זה ריפוד של דפנות הרחם כהכנה להריון, וכשאין הריון, הוא יוצא החוצה. במהלך כל החודש הואגינה שלנו מפרישה הפרשות שונות בהתאם לזמן בחודש. בביוץ יש הפרשות מרובות יותר, בצבע קצת אחר מלבנבן, צהבהב וקצת חום אפילו, ולפני הווסת יש הפרשות חומות יותר. בין לבין יכולות להופיע הפרשות במקרה של פטריה, מזג אויר חם, פעילות גופנית, ועוד. הכנסת טמפון לגופך בעצם סותמת לך את הפתח ואינה מאפשרת לדימום לצאת כמו שצריך. מדובר בהכנסת כימיקלים לגוף. אני יודעת, הרבה קוראות עכשיו תגדנה לעצמן, אבל אני מתה על טמפונים. וזה בסדר גמור. אבל רק שתדענה שזה להסתובב עם חפץ זר בתוך הגוף שלכן למשך שעות. ואגב הפרשות, דענה שתחתוניות מגבירות את ההפרשות כי גם הן, כמו השטיפה האינטימית, מעוררות גירוי לואגינה ומעודדת אותה להפריש. ועל אחת כמה וכמה תחתוניות עם ריח או צבע, או נייר טואלט עם ריח או צבע, שמעוררים את אותו גירוי בדיוק. לאחר 13 שנים לפחות, הפסקתי להשתמש בתחתוניות יומיות לפני שלושה ימים. ותודה לך איילת על זה.

דבר שביעי: גלולות למניעת הריון. כבר כתבתי על זה בעבר בפוסט אחר. אבל חשוב לי לכתוב זאת שוב. נכון, הרבה נשים גם לא אוהבות קונדום (פחחחח נגיד ואני מאמינה להן), אבל יש הרבה דברים שאנחנו לא יודעות על גלולות למניעת הריון. קודם כל, הן מייבשות לנו את הואגינה ומורידות לנו את החשק המיני. אבל מה לא ניתן כדי שנוכל להיות זמינות לחדירה מתי שהוא רק ירצה? שנית, גלולות לעיתים גורמות לכאבי ראש, בחילות, סחרחורות, אנגינות ומיגרנות. ובעיקר, גם הן מנתקות אותנו מההתנהלות האותנטית של הגוף שלנו. ואתן מכירות אותי, אני רחוקה מלהיות רוחניקית, של מעגלי נשים, שמהללת את הואגינה שלה. הואגינה שלי מספיק מתוסבכת גם בלי זה…. אבל גלולות מפרות ומשבשות את המחזוריות הטבעית של הגוף שלנו, ויוצרות לנו דימום מלאכותי כדי שלא נחשוב שאנחנו עקרות או משהו.

כמה מאיתנו באמת הסתכלו על הואגינה שלהן? ישבו עם מראה, בפיסוק רגליים, ולקחו את היד שלהן, הפרידה את השפתיים הפנימיות, הסתכלה על פתח השתן ופתח המין, ובחנה אותה? ולמה זה מגעיל כל כך הרבה נשים? אני קוראת לכן, נשות העולם, הביטו בואגינה שלכן. היא מדהימה! למעוניינות לדעת איך לעשות את זה אני מפנה לאתר מדהים של ד"ר אחינועם לב שגיא להסבר: http://www.vclinic.co.il/

ובנימה רצינית לסיכום, אני מאחלת לכולנו לאהוב את הואגינה שלנו, לענג אותה ולדאוג לה, ללא אלימות עצמית, וכמובן ללא אלימות על ידי מישהו אחר. שרק אנחנו נבחר מי ייגע בה וייכנס אליה.

יום האישה שמח!

מודעות פרסומת

22 תגובות to “מוקדש לואגינות של העולם”

  1. אלי מרץ 8, 2012 בשעה 9:53 am #

    חותמת על כל מילה כמעט. אבל מה את עושה בלי תחתוניות? זה נורא לא נעים. ניסיתי לעבור לרב פעמיות מבד והתחושה רטובה ולא נעימה. יש לך/ן פטנט אחר?

    • שרון אורשלימי מרץ 8, 2012 בשעה 6:50 pm #

      אני פשוט לא שמה כלום. לוקח זמן להתרגל אבל אז ההפרשות מתמעטות וזהו.

      • מאיה מרץ 9, 2012 בשעה 7:58 am #

        זה נכון. אני הפסקתי להשתמש בתחתוניות, מאותה הסיבה, לפני שנתיים. אמנם יש ימים בהם יש תחושה לחה ולא נעימה (בגלל מחזוריות הגוף, מזג אויר או מצב הרוח), אבל אז אני פשוט מתקלחת פעמיים.
        ברוב הימים, אם הכל תקין ובריא- ההפרשות מתמעטות בצורה משמעותית!

        אני מסכימה עם כל מילה של שרון בנוגע לחברה שאומרת לנו להיגעל ממה שיוצא לנו מהוגינה. למה אנחנו צריכות לטשטש את כל המרקמים השונים והריחות, שברור שיש להם פונקציה ביולוגית? כי זה לא נעים לסובבים? סליחה, עד כמה שאני יודעת, אין לסובבים שום דרך לדעת מה מצב ההפרשות שלי, אלא אם כן יש בעיה בריאותית (ואז טוב שהגוף מאותת לנו). אז תודה- אבל צאו לי מהתחתונים.
        תודה שרון- פוסט חשוב כל כך!

    • נעמה מרץ 10, 2012 בשעה 8:05 pm #

      מסכימה עם שרון ומאיה. עם תחתוני כותנה נקיים לא אמורה להיות שום בעיה בריאותית, זה אפילו טוב יותר מהתחתוניות שיוצרי עם חומרי הלבנה (או גרוע מזה, בישום).
      ההימנעות מהן גם מאפשרת לי להיות מודעת בצורה טובה יותר להפרשות שלי ולשינויים בהן: רק כשהפסקתי גיליתי שעדיין יש לי הפרשות לבנות חלק מהחודש. מאז גיל 11 (כשהתחלתי להשתמש בתחתוניות) לא ידעתי שעוד יש לי כאלה.

  2. דורון מרץ 8, 2012 בשעה 12:29 pm #

    זה לא באמת שמי שמעדיף פות מגולח הוא פדופיל. ישנה אפשרות שהוא מעדיף פות מגולח משיקולים אחרים (אני אגב, מעדיפה טבעי). באנלוגיה, אני מעדיפה את בעלי מגולח אך איני נמשכת לילדים.

    יום האשה שמח לכולנו 🙂

  3. סיון קרמני מרץ 8, 2012 בשעה 12:48 pm #

    שרון!

    תודה לך על הפוסט היקר מפז הזה
    אני מפצירה מכל מי שגילתה משהו חדש כאן לספר את זה מיד לכל חברותיה, ומכל מי ששמעה כאן דברים שהיא כבר יודעת- שתמשיך לצעוק אותן על כל גבעה רעננה ולחלוחית!
    לא ננוח עד שכולן ידעו את העובדות הבסיסיות על הואגינה שלהן על התעשיה שעושה מליונים מזה שאנחנו לא יודעות מספיק.

    יום אשה שמח ומבדח (אני יודעת שזו סתירה פנימית אבל גם לנו מותר לפעמים:))

  4. מיה גל מרץ 10, 2012 בשעה 7:00 pm #

    פוסט מצויין שרון!
    מרענן מאד לקרוא את הדברים כהווייתם, באופן כל כך שוטף וקריא, בלי התנצלויות ובלי לנסות לייפות או להיות פוליטיקלי-קורקט…
    יישר כח!

    • שושה מרץ 10, 2012 בשעה 8:23 pm #

      בהמשך להפרשות תחתוניות, אני כבר שנים בלי מהסיבות הרשומות ומניסיוני עדיף גם ללבוש תחתוני כותנה בעיקר בימים חמים ולחים…זה גם עוזר לתחושה , לריח ולפטריות למיניהן.

  5. shaar מרץ 10, 2012 בשעה 7:45 pm #

    אז קודם כל אני גבר ולא אישה וברור שתגידי שמה אני בכלל מבין ולמה אני מתערב וכו, אבל יצא לי לקרוא ויש לי דעה ולכן……….
    זכותך לא להתרחץ לא להתגלח לא להתבשם ולעשות מה שמתאים לך, רק מה זה קשור לאידיאולוגיה, ככה בא לך וזה בסדר, ומי שרוצה או רוצה (לשון נקבה) אותך ככה זה נפלא, אבל מה לעשות שאנחנו חיים בחברה ומכורח ההתנהלות החברתית אנחנו חיים גם בצפיפות, ואני שעיר שכמוני, שם דיאודורנט ולא מפנה אותך לריח הכי טיבעי שלי, ואני גם מתרחץ ומתבשם פה ושם ואפילו מגלח את פני, וזה למרות שקהל היעד שלי הוא לא פדופיליות, את ממש רוצה שנדע כמה את חופשיה עם עצמך ועם הנשיות שלך כמו שאת תופסת אותה אבל לא מקבלת נשיות אחרת אפילו שהיא תוצר של חינוך, ואגב גם את חונכת היכנשהוא, ואישתי מורידה שערות מהרגליים למרות שהיא יודעת שהיא יכולה לבחור אחרת, ואולי היא חושבת שכדאי שהיא תעשה קצת גם דברים שמתאימים לי כמו שאני עושה לא מעט דברים שמתאימים לה, ואני יצור נחות שכמותי רואה הרבה אגרסיה בפמיניזם שלך, הרבה אנטי לחברה ולהתנהלות החברתית, שסביר להניח שאם היה מופיע אצל גבר היית צורחת שצריך לאשפז אותו או לאסור אותו והכל בכפיה, ובעיקר אני שואל את עצמי מי עשה לך כל כך רע שבעיקר מה שיוצא זה קוצים, ואם את חושבת שאת הופכת את העולם ליותר פמיניסטי כל יום אז אשרייך, אני ראיתי משהו אחר.

    • שרון אורשלימי מרץ 11, 2012 בשעה 8:02 am #

      שלום לך ותודה על התגובה, למרות שאני לא מסכימה עם דבר ממה שכתבת. הרוח בה הדברים נכתבו הוא בכוונה. תקרא את שאר הפוסטים ותראה שהכל בסדר.

    • מיכל מרץ 11, 2012 בשעה 3:25 pm #

      מעניין לראות תגובה של גבר פה. בשבילי כל הבלוג הזה חדש, אז אולי גם אני בערך באותו זעזוע שאתה עובר 🙂 אני מסכימה עם המילים שלך במידה ומסכימה עם המילים של שרון. לעיתים אנחנו מגזימות. גילוח של רגליים- ניחא. האירופאיות לא עושות גם את זה וגם לא את השחי (כדרך אגב) אבל למה לגלח את הפות. זה לא בהתנהלות החברתית כמו שאתה כותב. דיאורדונט זה הדדי אלא אם נכנסת לאיזשהו אשרם או קהילה. אני מסכימה שצריך להתחשב אחד בשני. ועדיין לא מבינה למה שערות מפריעות. בנוסף כתבת אגרסיה בפמינזים שלא יכול להיות אצל הגבר, תראו סרטון מתבקש על עולם הפוך:

  6. ארגמן מרץ 10, 2012 בשעה 8:39 pm #

    בעניין הואגינה : הואגינה (בעברית : הנרתיק) היא החלק הפנימי של איבר המין. השערות נמצאות על הוולווה (בעברית: הפות), שזה החלק החשוף.
    בעניין הטמפונים : נכון שהיום הטמפונים כבר לא עשויים רק מכותנה, ועשויים להכיל כימיקלים וחומרי הלבנה. אפשר במקום זה להשתמש בגביעונית, שהיא יותר ידידותית לגוף ולסביבה. ראי נא את הפוסט שלי בנושא זה :

    http://dragonsdays.wordpress.com/2012/01/03/%d7%94%d7%92%d7%91%d7%99%d7%a2%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%99%d7%90-%d7%a9%d7%9c%d7%a0%d7%95/

  7. ארגמן מרץ 11, 2012 בשעה 6:52 am #

    לגבי הואגינה : הואגינה (נרתיק בעברית) היא החלק הפנימי של אבר המין. הוולווה (פות בעברית) היא החלק החיצוני שעליו יש שערות.
    לגבי הטמפונים : נכון שהיום הטמפונים לא עשויים רק מכותנה, ומכילים חומרי הלבנה וכימיקלים. אפשר במקום זה להשתמש בגביעונית שהיא יותר ידידותית לאשה ולסביבה :

    http://dragonsdays.wordpress.com/2012/01/03/%d7%94%d7%92%d7%91%d7%99%d7%a2%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%99%d7%90-%d7%a9%d7%9c%d7%a0%d7%95/

  8. נורית מרץ 11, 2012 בשעה 9:56 am #

    לכמה מילים למען ההסטוריה הפמיניסטית. אני שייכת לזן שהולך ונכחד והוא זן הפמיניסטיות משנות ה-70. תקופה אחרת תקופה שחלק מהקוראות כאן אולי אפילו עוד לא נולדו. תקופה שמיניות האשה היתה עדיין טאבו גדול בעשרות מונים ממה שקורה היום.

    גם אז החלטנו באחד מערבי "העלאת התודעה" שקיימנו במשך שנים, שהגיע זמן שנראה את אברי המין שלנו את הנרתיק שלנו. התברר שכמעט אף אחת לא באמת הסתכלה אי פעם בחלקים אלו של גופה. אני כבר לא זוכרת מי יזמה את הערב, היינו קבוצת חברות מלוכדת, מהוותיקות כמו שאומרים והמארגנת הביאה מספר מכשירי ספקולום מפלסטיק ומראות. כולנו התסכלנו, כולנו עזרנו אחת לשניה. זה היה ערב מהמם. לראשונה בחיי ראיתי את ההבדלים בין אברי המין הנשיים. במשך השנים הסתכלתי מדי פעם בפות שלי בעיקר כשגירד לי או שרף לי. אני חושבת הפוסט חשוב מאד, עלינו לאהוב ולכבד את הפות שלנו כמו כל אבר אחר ואולי יותר ולא להתעלם.

    ועוד דבר אחד, גילוח או הסרת השיער מהפות הוא לא למען העצמי שלנו כנשים, אלא כדי לשמח את בן הזוג. אני לא בטוחה איך הייתי נוהגת במקרה שבקשה כזו היתה מושמעת. אבל זה באמת לא ענין פמיניסטי אידאולוגי אלא בינו לבינה ואני מסכימה כאן עם הגבר היחיד שטחר להגיב, שזה ענין אישי.

    • אמנה מרץ 11, 2012 בשעה 1:50 pm #

      גם אני מהפמיניסטיות של שנות ה-70, ואני גם דוקטור ללימודי נשים.
      אני בהחלט מסכימה איתך שרון, בחלק גדול מהדברים שכתבת, אבל אני חייבת להגיד משהו משמעותי שאני לא מסכימה איתו. אני מאד בעד הגלולות. כמישהי שעסוקה בהיסטוריה של נשים ושניות, הגלולה הייתה ההמצאה שאיפשרה את "שחרור" הנשים ואת הצעד המשמעותי ביותר לשיוויון בין המינים.
      עבור נשים הטרוסקסואליות, החופש לקיים יחסי מין, ללא החשש של כניסה להריון, היה המפתח לשחרור אמיתי. היכולת של נשים לשלוט בתהליכי הרביה שלהן ולהחליט עבור עצמן, מתי כן ומתי לא להיכנס להיריון, הוא ההישג הכי משמעותי והצעד ההכרחי הראשון בקעקוע הפטריארכיה כסדר חברתי.
      ואני גם רוצה להוסיף, שיש מחקרים רבים שמראים שנשים שנוטלות גלולות, חשופות פחות לסרטן השחלות, ואם לא מצרפים לגלולות עישון כבד (שביננו, תמיד עדיפ בלי), אז גם אין סכנת יתר של סרטן השד.
      על סמך ניסיוני האישי, וניסיונן של נשים רבות שדיברתי איתן בקליניקה שלי, לאורך השנים, רוב הנשים מסתגלות לגלולות בצורה די חלקה, אחרי תקופת הסתגלות ראשונית. אין זה אומר שלא צריך לבצע מעקב רפואי ולשים לב, זה תמיד חשוב, אבל אי אפשר לשלול את הגלולות כאילו הן משהו רע, באופן קטגורי. זו טעות גדולה למי שמגדירה את עצמה כפמיניסטית.

  9. עלמה מרץ 12, 2012 בשעה 4:17 pm #

    כיף של פות-פוסט! כן ירבו!

  10. שולה מרץ 22, 2012 בשעה 8:56 pm #

    לגבי הגלולות את טועה. הגלולות לא מיבשות ולא מורידות את החשק המיני (נאמר גם מנסיון), ואם כן, או שמופיעות תופעות לוואי אחרות צריך להחליף סוג. מעבר לכך שאני נוטלת אותן אך ורק בשבילי ולא בשביל אף אחד אחר ("אבל מה לא ניתן כדי שנוכל להיות זמינות לחדירה מתי שהוא רק ירצה?" – נו באמת…).
    גלולות למעשה יכולות לעזור לנשים רבות עם כאבי מחזור קשים, מיגרנות ואף מורידות את הסיכוי לסרטן השחלות הקטלני במיוחד. מעבר לזה שהאמירה "אנחנו כבר משבשות את המחזוריות הטבעית של הגוף שלנו" חסרת משמעות. הגוף שלנו התפתח להיות מכונת ילודה שתתחיל לעבוד בין הגילאים 12-16 ובזמן שיעבור עד שנמות בלידה או משחפת, בין ההריונות וההנקות, אנחנו לא אמורות לקבל וסת כ"כ הרבה פעמים. ולגבי השאר, לא מגלחת, לא משתמשת בשטיפות אינטימיות, ומעולם לא השתמשתי בתחתוניות על בסיס יומיומי. אם זה מפריע למישהו, זבש"ו

    • Me יוני 9, 2012 בשעה 10:22 pm #

      מסכימה. וזה נכון בייחוד אם יש שחלות פוליציסטיות. מבחורה עם שיעור יתר חצ'קונים, כאבי וסת ומחזור לא סדיר והורמונים שבאים בהפתעה, הפכתי לאדם נינוח, הכאבים התמעטו משמעותית, והתחתונים לא ניזוקים מוסתי הפתעה.

      ובקשר לקונדומים- מה כל כך מוזר באישה שלא אוהבת קונדומים….? אני אישה גאה שמודה שהיא לא אוהבת. ניסיתי המון סוגים. כולם הורגשו לי, כולם הפריעו לי, כולם הריחו לי רע, והפכו את המין למעיק ולא נעים. דווקא לפרטנרים העניין הקונדום לא ממש הזיז וחבשו אותו בשמחה

  11. אלעד מרץ 28, 2012 בשעה 5:14 pm #

    פוסט מעניין, תודה.
    אגב, לא מזמן העליתי צילום שעונה על השאלה שלך מהפסקה הראשונה. באופן מפתיע, אני משתמש בו יותר משציפיתי. בכל מקרה, הריבוי של "פות" הוא "פוּתוֹת" (בניקוד תקני: "פֻּתּוֹת"): http://goo.gl/VWWoC

    • rachel אוגוסט 15, 2012 בשעה 10:02 pm #

      חזרתי וקראתי את הפוסט כמו גם את התגובות. מצטערת לקלקל לכן את השמחה… אני מגלחת את הפות שלי, כי כך אני אוהבת אותה, וללא תלות בבן זוג וגם כשבן זוגי מעדיף אחרת… זו הפות שלי וזו הבחירה שלי, בדיוק כפי שהסרתי שיער בבית השחי וכפי שאני מסדרת גבות בשבילי ולא בשביל שום זכר כזה או אחר.
      אני חושבת שחלק נכבד מהפמיניזים הוא לא התמרדות אלא שווין זכויות וכפועל יוצא הזכות לבחור ולהחליט האם אני רוצה להשתמש בטמפונים או לא, הזכות לגלח את הפות או לא, והזכות לקחת גלולות ולא להכנס להריון מיותר.
      במשך שנים רבות לקחתי גלולות וכמו ששולה ציינה לא היו לי בעיות של יובש או של חשק. בגלולה רבה התועלת, ויש להתאים את הגלולה לאשה.
      היום יש תחתוניות וכן טמפונים שאינם מכילים כימיקליים וחומרי הלבנה אלא עשויים מכותנה.
      http://natracare.com/Default.aspx?CultureId=en-GB
      שכל אחת תעשה את הבחירה המושכלת שלה ותלמד לכבד את רצון חברתה גם אם הוא שונה משלה…

  12. Einat Davidi נובמבר 18, 2012 בשעה 8:27 pm #

    שלום לשרון ולכל המגיבות. גם אני אהבתי מאוד את הפוסט, שמחה לשמוע שאני לא יוצאת דופן בדעותי ובהתנהגויותיי. בעניין הגלולות: מדובר בסופו של דבר בהפרדה ההיסטורית בין מיניות לפיריון. כאן חלוקות דעותיהן של הפמיניסטיות עצמן. יש את אלה הרואות בהאלהת המיניות והאוטונומיות כעיקר וההימנעות המוחלטת מהתרבות היא לדידן פועל יוצא, ויש את אלה שיודעות שהואגינה האלוהית מחוברת לאיבר אלוהי אחר, הרחם. יש אמהות פמיניסטיות, שמעתן עליהן פעם?

Trackbacks/Pingbacks

  1. מרבות בכתיבה « האחות הגדולה - מרץ 10, 2012

    […] מוקדש לואגינות של העולם (שרון אורשלימי, FEMINISTVISTABULLITIS) […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: