עכשיו לסיפור המגעיל שלי – זה היה לפני שנה בערך, במרכז בריאות האישה ברמת אשכול, הלכתי לאיזה גניקולוג שלא היה פנוי מתי שהיה לי נוח – ניסיתי לקבוע לגניקולוגית, אבל כמובן שהגניקולוגית היחידה שיש להם הייתה פנויה רק עוד חודשיים, ולא יכולתי יותר לחכות, נגמר לי המרשם. אני לא זוכרת את שמו של האיש הזה, כי גם איתו הייתה לי התנסות לא נעימה (לא משהו מובהק, פשוט איש לא נעים בכלל). כשנכנסתי הוא שאל על ההיסטוריה הרפואית, ואחרי שראה את שם הגלולות אמר "אולד פאשן, הא?" אמרתי משהו על זה שבצבא היא המליצה לי להחליף סוג "מי זו היא"? הוא שואל בתוקפנות. "רופאת הנשים שלי". אני עונה במבוכה. ואז הוא שואל משהו על במה השתמשתי קודם ולמה.
"פשוט סבלתי מאוד מהתייבשויות". אני משיבה. "מה זאת אומרת?" הוא שואל. אני מתחילה לגמגם. "אה… כאבים, אה… באיבר". ועכשיו רגע השיא – "איזה איבר?" – מה זאת אומרת? למה אני צריכה לדבר איתך על זה, או לדבר איתך ככה? למה שלא תקל עליי? אתה הרי יודע במה מדובר, למה להביך אותי…? "אה, כאבים בזמן החדירה." אני עונה בסוף. הוא חוזר להיות קצת ענייני – "והשינוי פתר את זה?" "כן". אני נכנסת אל מאחורי הפרגוד כדי להתפשט לקראת הבדיקה. לאחר חיפוש זריז אני לא מוצאת סדין כדי להתכסות, ומחליטה לוותר. לא נראה לי קריטי. אני שוקלת לשאול אותו, אבל הוא כ"כ מאיים ואני מתה לעוף, אז מוותרת גם על זה ונשכבת ככה. הוא מגיע שנייה אחרי, מביא איתו את הסדין שהיה מונח איפשהו מצדו השני של הפרגוד ומכסה אותי. בלי לשאול, בלי להגיד. "אני עושה פאפ". הוא מודיע לי. זה כמובן כואב. "זה הפאפ", הוא מסביר. וואללה יופי.
סקס פמיניסטי 