"את מכווצת, את צריכה לשחרר"

5 מאי

לפני כשנה וחצי, גילו אצלי תאים טרום סרטניים בצוואר הרחם ונשלחתי לעשות בדיקת מיקרוסקופ אצל גניקולוג. במרפאה לבריאות האישה עובדת חברה שלי שהצליחה להקדים לי את התור מחודש לשבוע. אחרי שעברתי את המשבר / הארה הראשוניים, הגעתי לבדיקה אך כמובן המתח עוד היה רב, נכנסתי לרופא,  בדיעבד הסתבר לי שהוא מנהל המרכז לבריאות האישה.  עליתי על הכסא סיוט ופיסקתי את רגליי. הוא ניסה להחדיר לי מכשיר כדי שיוכל להכניס דרכו את המיקרוסקופ.

בדר"כ אני נושמת משחררת והבדיקה עוברת כמו שצריך.  במקרה הזה, הייתי לחוצה יותר מן הסתם, ובפעם הראשונה הוא לא הצליח להחדיר את המכשיר. ואז הוא אמר לי בתוקפנות : את מכווצת, את צריכה לשחרר אמרתי לו שאני יודעת ואני מנסה לשחרר בפעם השנייה כבר הייתי יותר במתח כי הוא היה ממש לא נחמד, הוא הוציא את המכשיר ואמר: אני לא יכול ככה. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. מצד אחד רציתי לצרוח עליו, לקום וללכת אך מצד שני הייתי צריכה את הבדיקה להמשך טיפול.

אז נכנעתי ונשארתי אך כן הרמתי את קולי בדמעות, ואמרתי לו: מה אתה כועס עלי??? ואז הוא לרגע נהיה נחמד ואמר: לא, אני פשוט… בלה בלה. בניסיון השלישי הצליח ואני יצאתי משם בלי לומר כלום ובלי להסתכל לו בפרצוף. רציתי להתלונן ובאמת שאני לא זוכרת מה עצר בעדי. אולי פשוט הייתי טרודה במה שעובר עלי – שדרש התמודדות עצומה אחרת. כשדיברתי עם חברות, הן אמרו שיש לו שם לא טוב ואיך העזתי ללכת אליו… ובאמת כשבדקתי את רשימת הפניות לתורים שלו, ראיתי שהיא מאוד ריקה בד"כ.

זו אכן הייתה חוויה קשה. בדיעבד, אני מצטערת שלא קמתי מהכסא והלכתי משם ברגע הראשון. מצטערת שלא התלוננתי עליו. החוויה הזו הייתה כל כך משפילה! מאז הייתי בטיפול המשך אצל גניקולוגיות שעשו לי את אותו הדבר מספר פעמים והחוויה היתה כל כך שונה. כל כך מקבלת, עם אוויר לנשימה.

מודעות פרסומת

3 תגובות to “"את מכווצת, את צריכה לשחרר"”

  1. עדי מאי 5, 2012 בשעה 10:23 am #

    שלום, תודה על השיתוף בסיפוריכן ובחוויותיכן, הלא פשוטות. זה מחדד לי כל פעם מחדש למה אני מתקשה להגיע לביקור אצל רופא/ת נשים למרות ההכרח לבריאותי. אני מקווה שאצליח לאזור כוחות לעשות זאת בקרוב לצורך בדיקת ביקורת שיגרתית שאמורה להתבצע פעם בשנה או חצי שנה ונדחית על ידי כבר שנתיים…
    מצאתי לנכון לשתף אתכן/ם במאמר על סרטה החדש של זהר וגנר "ימי הזהר" החושף בצורה ישירה ואמיצה (לדעתי) את סיפורה כחשפנית בניו יורק, לא ראיתי עדיין את הסרט, אך מעבר לחושפניות הגדולה, מתגלה במהלך הסרט סיפור שנדחק לתהומות השיכחה של זהר וקשור לנושא הביקורים אצל רופא הנשים, שהשפיע באופן לא מודע על המשך התנהגותה.
    http://www.haaretz.co.il/gallery/cinema/docaviv/1.1699521
    ובנוסף כשזהר מציגה את הסרט (לקידום הצפייה בו כמובן) היא גם אומרת משהו שלדעתי חייב להיות מיושם בביקורים אצל רופאי/ות הנשים – שלא יהיה טיפול ללא עדה מלווה, אישה נוספת שתלווה את הנבדקת שלא יהיה מצב של ניצול/ פגיעה כי הגבולות מאוד מטושטשים בזמן הבדיקה

    • רוני מאי 30, 2012 בשעה 9:52 am #

      זה פשוט נורא, ומחזק בי את ההבנה שיש מקומות שאסור ללכת אליהם לבד.
      צריך סוג של כלב שמירה (סליחה על השדה הסמנטי) שינעץ שיניים בשוק של מי שמתנהג ככה.
      אוף.

Trackbacks/Pingbacks

  1. לא נחמדות « האחות הגדולה - מאי 6, 2012

    […] "את מכווצת, את צריכה לשחרר" (בבלוג של שרון אורשלימי, FEMINISTVISTABULLITIS) […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: