ארכיון | יולי, 2012

הדברים שלא מספרים לנו על הגלולות למניעת הריון – טור שכתבתי לאון לייף

20 יול

האם גלולות למניעת הריון באמת נתנו לנו שחרור מיני והגנה או שיעבדו אותנו להורמונים שפוגעים בגופנו ומשחררים את הגברים מכל אחריות? ומה הן עושות לחשק המיני שלנו? כל הפרטים שעוברים מפה לאוזן והרופאים/ות לא ששים/ות לספר.

כאבי ראש, בחילות, הקאות, עלייה בכולסטרול, קרישת דם, תסחיף ריאה, פטרייה חוזרת, דלקות בדרכי השתן, כאבים. לא. אלה לא תסמינים של מחלה חשוכת מרפא או אפילו שפעת רגילה. אלה רק חלק מתופעות הלוואי של גלולות למניעת הריון. וזה אפילו בלי שהזכרתי את היובש בנרתיק והירידה המשמעותית בחשק המיני.

גלולות למניעת הריון נחשבות להמצאה החשובה ביותר עבור נשים בהיסטוריה האנושית כולה, ובמאה העשרים בפרט. פחות יודעות על כך, אבל הגלולה למניעת הריון לא הומצאה כדי לשחרר נשים או לתת להן שליטה על גופן. הגלולה למניעת הריון הומצאה על ידי כומר קתולי שביקש למצוא דרך טבעית, ביולוגית, לצמצום הילודה כדי להוריד את רמת העוני, ושתאושר על ידי הכנסייה. כך הומצאה הגלולה, בעידודה של הכוהנת הגדולה של תכנון משפחה ואמצעי מניעה, מרגרט סנגר, שקראה לתכנון משפחה כבר משנות העשרים ואף ישבה בכלא על חלוקת קונדומים בגטאות העניים ביותר בארה"ב.

הגלולה למניעת הריון הגיעה לחיינו בשנת 1960, ונחשבה למעשה מהפכני של ממש. פעם ראשונה לנשים הייתה היכולת לשלוט בהשלכות של יחסי מין, במסגרת הנישואין או מחוצה לה, ובמקביל למהפכה הפמיניסטית והמהפכה המינית, היא הביאה בשורה של ממש תחת הרעיונות של שוויון מגדרי, חופש מיני ושחרור האישה.

מה המחיר שאנחנו משלמות?

ואני שואלת את השאלה הבאה, האומנם הגלולה למניעת הריון נתנה לנו את החופש הזה? האם היא שחררה אותנו באמת מבחינה מינית, או שמא היא שיעבדה אותנו מחדש לרצונותיו המיניים של הגבר, הפכה אותנו לתלויות בחברות תרופות שעושות הון על גבינו, וגרמה לנו לשלם מחיר גדול בבריאות שלנו?

תופעות הלוואי הכתובות מעלה אינן מבוססות בהכרח על מחקרים רפואיים. לחלקן יש ביסוס מחקרי וחלקן מבוססות על סמך שיחות "רגילות" עם "נשים רגילות". ה', חברתי הטובה, הפסיקה עם הגלולות והכולסטרול צנח חזרה למקומו הנורמאלי כיאה לאישה בת 25. ע' הפסיקה עם הגלולות וכאבי הראש נעלמו. מ' הפסיקה עם הגלולות ובמקום למות מתסחיף ריאה, היא הבריאה לגמרי. ג' ממשיכה להסתובב עם טיפות עיניים כי הן מתייבשות לה מאז שהיא לקחה גלולות לפני כמעט עשור, ולמרות שהפסיקה לקחת אותן.

כמעט כל הנשים שאני מכירה, שאינן משתמשות באמצעי מניעה הורמונאליים, אינן נוטות לקבל פטרייה בנרתיק, וגם יש להן הרבה פחות דלקות בדרכי השתן. נשים עם כאבים בפות במהלך יחסי מין הפסיקו עם אמצעי המניעה ההורמונאלי, והכאבים פחתו משמעותית או נעלמו לגמרי. ה' הפסיקה להשתמש בגלולות והקיבה שלה הפסיקה לעשות לה צרות. אבל עיקר הנושא עליו אני רוצה לדבר פה, הוא ייבוש הפות וירידה בחשק המיני, שנ', חברתי הטובה, ידעה להבחין בהם בצורה משמעותית, לאחר שהפסיקה עם הגלולות.

הסוד הגדול מאחורי הגלולה

אחת מתופעות הלוואי העיקריות והמושתקות ביותר בנוגע לגלולות למניעת הריון ושאר אמצעי המניעה ההורמונאליים, הם הירידה בחשק המיני וגרימת יובש בנרתיק. לא רק שממציאי ומשווקי הגלולות מסתירים מאיתנו את תופעת הלוואי המרכזית הזאת, רופאי/ות הנשים משתפים/ות עם זה פעולה. הם רואים/ות לנגד עיניהם/ן מניעת הריון ולא מעבר לכך.

תעשיית התרופות מחפשת פתרונות בהם הגבר לא יצטרך לשים קונדום או לקחת איזושהי אחריות על מניעת הריון, אפילו במחיר של מחיקת הליבידו שלנו לחלוטין. נשים מסתובבות חודשים ושנים עם השאלה "לאן נעלם החשק המיני שלי?" כשהתשובה לכך נמצאת ממש לנגד עיניהן.

גלולות למניעת הריון מכילות הורמונים שמוציאים מאיזון את מצב החומציות הטבעי בפות ולכן הנטייה החוזרת לפטרייה. השינוי ההורמונאלי, המלאכותיות של ההורמונים, הם אלו שגורמים ליובש בפות. נשים רבות מתקשות להגיע לגירוי מיני כבעבר, מהרגע שהן לוקחות גלולות, ופשוט לא בא להן יותר סקס.

למה לא מספרים לנו?

נשאלת השאלה מדוע תופעת הלוואי של ירידת החשק המיני מוסתרת מאיתנו? האם באמת יושבות להן קבוצות אינטרס ומונעת מאיתנו את המידע הזה? האם לא נעשו על כך מחקרים שניתן לפרסם? או שאולי זה באמת לא מעניין אף אחד/ת? תחשובנה כמה כסף מגלגלת התעשייה הזאת על חשבון הליבידו שלנו. דמיינה איזה אושר יש לגברים שאינם צריכים להתמודד עם ההשלכות של המעשים שלהם?

כמובן שאין כאן רצון לשלול מנשים שבוחרות בגלולות למניעת הריון כאמצעי המניעה שלהן את חופש הבחירה. יש נשים רבות שהגלולות אינן משפיעות עליהן כלל, יש נשים שנטילת גלולה מסדירה את הווסת שלהן או מעלימה אותה לגמרי, או מנקה את הפצעונים מהפנים ומעלימה את השיער מהחזה והבטן. ועם זאת, חשוב שכל אישה תדע את כל ההשלכות של בחירתה.

האם אנחנו באמת "מוגנות ומשוחררות"?

למרות מה שמנסים למכור לנו, הגלולות אומנם מגינות עלינו מפני הריון לא מתוכנן, אך הן לא הפכו אותנו ליותר משוחררות מינית או ליותר חופשיות. להיפך, הן הפכו אותנו לתלויות לחלוטין בהן. היום, להגיד לגבר לשים קונדום, זה בערך כמו להגיד לגבר שאת לא רוצה שישלם על הדייט.  הגלולות רק הפכו אותנו לזמינות מינית יותר, הן נותנות היתר לחדור אלינו תמיד, ללא השלכות, וללא דאגות. עדיין אין לרובנו את החופש להחליט מי, איך, ומתי ייכנס לגוף שלנו, והן טשטשו את הזכות שלנו להגיד לא, כי הרי אנחנו כבר "מוגנות".

אז אולי כדאי שתיקחו כמה דקות לחשוב: את מי באמת משרתות גלולות למניעת הריון? לכאורה הן בכל זאת מגינות עלינו בצורה הטובה ביותר. אך באיזה מחיר?

"רופא לא מבין למה יורדות לי דמעות"

14 יול

רופא: את בתולה?
אני: אממ…
רופא: לא מבין (מבטא רוסי, אגב, לשם ההמחשה), בתולה או לא בתולה?
אני: (פאוזה) נאנסתי. אבל זה היה מזמן.
רופא: המממ.

*בלי להסס, מכניס את המכשיר של ה"לא-בתולות". אני מתה מכאבים, מרגישה נאנסת שוב.

רופא לא מבין למה יורדות לי דמעות.

"לא, זאת לא חוויה נעימה במיוחד, ואני לא אלך לגינקולוג בשביל הכיף, אבל שתי הדוגמאות (המאוד אקראיות ולא בהכרח מייצגות) האלה היו חוויות טובות. כדאי לדעת שגם זה קיים, ולא במאמץ מיוחד".

2 יול

לפני קצת יותר משנה הלכתי בפעם הראשונה לגינקולוג. כלסבית, נחסכה ממני חוויית הללכת-לגינקולוג-כדי-לקבל-גלולות, כך שיצא שבגיל 24 הלכתי בפעם הראשונה. המחזור שלי היה לא סדיר, ורציתי לבדוק אם יש בעיה (וכולן גם אמרו שזה נורא חשוב ללכת פעם לגינקולוג, לבדוק שהכל בסדר). לא הכרתי אף שם של רופא, וגם לא רציתי לבזבז הרבה כסף על בדיקה שגרתית, אז קבעתי תור אצל הרופא (גבר – לא חשבתי שיהיה הבדל משמעותי בין גבר לאישה בהקשר הזה) הראשון שהיה פנוי, בקופת חולים כללית. הייתי קצת לחוצה, בכל זאת, לא נעים, מביך, להתפשט, כואב, מה אני יודעת. הרופא, היה קצר רוח כדרכם של רופאי קופת חולים באופן כללי, אבל נעים ומנומס. הוא רצה לעשות את הבדיקה הפיזית, ולכן שאל אם אני בתולה. הייתי קצת מבולבלת – אני לסבית, מה אני אמורה לענות? – אז הסברתי לו את המצב (לא מרגישה צורך להיכנס לפרטים כאן), והוא עשה את הבדיקה.

כשהתיישבתי על הכסא הוא הזהיר שזה הולך לכאוב, וזה באמת כאב. אני לא רופאה, ואני לא יודעת אם אפשר היה לעשות את זה פחות כואב. אבל גם ברור לי שבאותו רגע (שבו את יושבת חצי עירומה עם רופא בין הרגליים שלך ושפופרת זכוכית בתוך הכוס שלך וכואב לך), הרגשתי קטנה וחסרת אונים. אבל גם – עדיין באותו רגע – חשבתי לעצמי שמה שגורם לי להרגיש ככה הוא הנסיבות והכאב, ושלא היה מישהו (או מישהי, לצורך העניין), שהיו גורמים לזה להרגיש יותר טוב.
כשדיברנו אחרי הבדיקה שאלתי אותו אם הוא חושב שיש בעיה, והוא אמר שלא. הוא הוסיף (מיוזמתו) שכשיגיע הזמן שבו אני ארצה להיכנס להיריון, ואזדקק לתרומת זרע, אפשר יהיה לעשות בדיקות נוספות, אבל חזר ואמר שאין בעיה.

כמה חודשים אחר כך הייתי צריכה ללכת שוב לגינקולוג. אחרי הניסיון הסטנדרטי לגמרי של הפעם הקודמת, כבר לא חששתי לקבוע תור אצל הרופא הפנוי הראשון בכללית, וקיבלתי רופא שהיה ממש מקסים ועדין ונחמד. בגלל שכבר עשיתי בדיקה בעבר, הוא לא היה צריך לשאול אם אני בתולה. אבל תוך כדי הבדיקה הוא שאל באילו אמצעי מניעה אני משתמשת (יכול להיות שלפני זה הוא שאל אם אני במערכת יחסים, אני לא זוכרת). אמרתי שאני לא. הוא שאל אם אני לא מקיימת יחסי מין. הייתה לי שנייה של מבוכה, ואז אמרתי שאני לסבית. נראה שהוקל לו (זה לא שאני מקיימת יחסים לא מוגנים…). אחרי הבדיקה הוא המליץ לי על תרופה מסוימת ועל בדיקה, וביקש ממני לוודא שאני מקבלת את התוצאות שלה, והסביר לי מה אני אמורה לראות. הוא גם הוסיף שאם הבעיה לא נפתרת, הוא מציע שאתקשר אליו, והוא יפנה אותי לאחת משתי רופאות שמתמחות בבעיה הזאת.

ובשורה התחתונה – לא, זאת לא חוויה נעימה במיוחד, ואני לא אלך לגינקולוג בשביל הכיף, אבל שתי הדוגמאות (המאוד אקראיות ולא בהכרח מייצגות) האלה היו חוויות טובות. כדאי לדעת שגם זה קיים, ולא במאמץ מיוחד. ידוע לי גם מחברותיי הלסביות שיש "רשימה" של גינקולוגים/ות שידועים כגיי-פרנדלי, ועוברת מפה לאוזן, ואני יכולה להבין את מי שבוחרות לפנות לרופאים ברשימה. בכל זאת, לא נראה לי נכון להכפיש ציבור שלם בצורה כזאת, ויכול להיות שאפשר להתמודד עם הבעיה בצורה בונה. למשל, להעביר הרצאות (של מרכזי הסיוע, של ארגון חוש"ן ושל ארגונים אחרים) לקבוצות של גינקולוגים, במטרה להפוך את הביקור לחוויה נעימה ולא פוגענית. יותר מזה, אפשר לתקוף כל דבר, ואפשר לראות כל התנהגות או אמירה מאלף זוויות. מה שחשוב זה איך כל ואחת ואחת מרגישה כשהיא שם. לכן, ומבלי לערער על חוויות פוגעניות, משפילות ומעליבות שחוו אחרות באותה סיטואציה, התחושה שלי הייתה טובה.

אה, ובקשר לכסא. אני לגמרי מוכנה להאמין שהוא הומצא לנוחותו של הרופא, אבל אני חייבת להודות (ושוב, מבלי ידע נרחב באנטומיה או בארגונומיה), שזה נראה לי מאוד נוח גם לאישה שנבדקת. גם כי באופן כללי, אם הגישה של הרופא נוחה, זה אומר שזה יכאב פחות, וגם כי הזווית נראית לי הגיונית לצורך הכנסה של השפופרת (או איך שקוראים לזה). אולי אני טועה, ואולי זה גם שונה מאישה לאישה, אבל אני לא חושבת שיש פה איזה קונספירציה. אני גם חושבת שאם יש מישהי שתגיד לרופא שלא נוח לה ככה והיא מעדיפה אחרת, הוא ינסה בדרך אחרת. אולי זה לא נכון (או לא נכון לכל הרופאים), אבל שווה לנסות. להשוות את זה למכשיר עינויים נראה לי קצת לא הגון.