סיפור נוסף מכסא הגניקולוג, והפעם בנושא הקרוב לליבי: ויסטיבוליטיס!

11 אוג

השבוע הייתי אצל הגינקולוג שלי וכבר מגיל 18 הוא מודע לכאבים שיש לי בחדירה וגם שלח אותי לפיזיותרפיסטית מקסימה לרצפת האגן שאם הייתי מתמידה איתה אולי המצב היה משתפר, אבל הוא מעולם לא אמר לי שזה ויסטבוליטיס, כך שגם אחרי ההכרות שלי איתך ועם הויסטבוליטיס לא חשבתי בהכרח שיש לי את זה אלא שככה זה, בנרתיק יש לעיתים קרובות כאבים בחדירה.

בכל אופן בגלל שממש נהייתי מודעת לכאב מאז ההכרות שלי איתך אני ממש יכולה להצביע על הנקודות שכואבות ברגע החדירה, הסברתי לו את זה והוא אמר שהוא מבין ושאל למה לא התמדתי בפיזיותרפיה וכולי שאלתי אותו האם יש לי ויסטבוליטיס והוא אמר שככה זה נקרא, שאלתי למה הוא מעולם לא אמר לי שזה מה שיש לי והוא אמר שהוא חשב שזה ברור לי מה יש לי אם הוא שלח אותי לטיפול הפיזיותרפיסטי, בכל מקרה יצאתי משם ולראשונה הבנתי שהכאבים שלי הם למעשה כרוניים, מגיל 18 חשבתי שזה סתם משהו שיש לכולן.

באותה פגישה גם אמרתי לו שאני שוקלת להפסיק עם הגלולות ופשוט להשתמש בקונדומים בגלל היעדר חשק מיני, הוא אמר שזה נכון שיש חלבון בגלולות שיכול לגרום להורדת החשק המיני ואני יכולה לנסות להפסיק עם הגלולות אם אני רוצה. שוב- פעם ראשונה שאני שומעת משהו על היעדר חשק מיני וגלולות.

יצאתי עם קצת כעסים ותחושות מבולבלות, הוא בסך הכל רופא טוב אבל זה שזה לא נאמר לי מראש גם הויסטבוליטיס וגם ההשפעות של הגלולות זה משגע אותי.

מודעות פרסומת

4 תגובות to “סיפור נוסף מכסא הגניקולוג, והפעם בנושא הקרוב לליבי: ויסטיבוליטיס!”

  1. derechnashim נובמבר 4, 2012 בשעה 8:07 am #

    לשרון היקרה, שלום ושמחה,

    פרסמתי בבלוג שלי בקשה לנסייניות הסובלות מווגיניזם לאפשר לי להיות נוכחת איתן בטיפול אצל ד"ר אורי לוי, כי אני רוצה ללמוד ממנו את שיטת הטיפול שלו בבעיה.
    אשמח אם תעזרי לי ותפרסמי את בקשתי, או תעזרי לי למצוא נשים שמסכימות לבוא איתי אליו לטיפול.
    אני מעתיקה לך את הבקשה שלי. תודה רבה מראש! שאי ברכה בכל עמלך והיי שמחה תמיד. מדפנה מאיר

    למנויות ולקוראות/קוראים מזדמנות של הבלוג,

    אני מבקשת ללמוד מד"ר אורי לוי ממושב פוריה, את שיטת הטיפול שלו בווגיניזם (וגיניזמוס).

    לצורך כך אני מחפשת נשים שסובלות מבעיה זו, ורצוי נשים שעברו כבר טיפולים כושלים בשיטות שונות.

    אם מי מהקוראות מכירה, או בעצמה סובלת מבעיה זו, ומוכנה לבוא לטיפול יחד איתי, אשמח מאוד.

    מי שסובלת מבעיה זו, המכונה וגיניזם, ודאי יודעת במה מדובר ובאיזה סבל היא נתונה ככל שהבעיה מתמשכת, והטיפולים המוצעים לה נעשים יותר ויותר אלימים.

    למי שלא מכירה, בקצרה- מדובר במצב של כיווץ בלתי רצוני של שרירי הנרתיק, עד כי לא ניתן לקיים יחסי מין הכוללים חדירת פין לנרתיק.

    כאשר לא מוצאים מחלה או סיבה רפואית למצב זה, נותנים לו את השם "ווגיניזם".

    הטיפול של ד"ר אורי כרוך בפגישה עד שלוש פגישות, ואינו מערב מכשירים או תכשירים מכל סוג. ולכן גם אין מה להפסיד מלנסות אותו.

    יתכן כי הטיפול יהיה ללא עלות, מלבד עלות הנסיעה, השמרטף ויום עבודה…מאחר ומדובר בסטאז' שלי, ויהיה כרוך בנוכחות 2 מטפלים בחדר (הרופא, ואני)

    אשמח לקבל פניות במייל או בטלפון שלי, או דרך הבלוג derechnashim.wordpress.com. הטלפון 0545-290680.

    מדפנה מאיר

  2. kiki פברואר 5, 2013 בשעה 2:51 pm #

    טוב, קראתי כמה פוסטים כואב לי הלב עלייך.
    מצד שני אני גם מעריך את העובדה שאת מנסה לשפר את מצבך (האישי והרפואי) ובכל זאת נעזרת בשרותי רפואה שקשורים נו… לחלק התחתון שלך.
    לא התעמקתי במיוחד אבל גם לא הבנתי אם את סטרייטית או לסבית או מה, את יודעת מה? זה באמת לא מעניין.
    אם אתייחס לתוכן של המאמרים שלך פה, מה את מנסה להעביר? לא ברור. ביקורת על רופאים? על החברה בטח שלא.

    קראתי גם כמה פוסטים "פמיניסטים"… נו, ברור שכואב לי הלב על "הגיבורים" שלך, אבל הבעיה לדעתי היא הרבה פעמים חינוכית, כן – אני לא רואה את עצמי כשמרן, מצד שני יש גם חוק שאוסר על קטינים לקיים יחסי מין! פלא שאח"כ צריכים קבוצות תמיכה?
    אם החברה לא מצליחה להתמודד עם ההשלכות של חינוך מתירני, נפריד בין המינים עד שכל הנוגעים בדבר יפנימו השלכות של יחסי מין על עצמם ועל אחרים, עד אז שיסתפקו בעצמם.

    אני לא חושב שאת באמת פמיניסטית, כמו שאני לא מחשיב את העשירון התחתון ל"באמת סוציאליסטים".
    אני מאחל לך כל טוב ושתמשיכי לתמוך באנשים שנקלעו למצוקות באשמתם ושלא באשמתם.

    פמיניסט אמיתי.

    • chani מרץ 5, 2013 בשעה 11:22 am #

      רק רציתי לכתוב שעברתי מסכת רופאי נשים בשל ויסטבוליטיס, עד שהגעתי לרופאה מקסימה שמתמחה בבעיה זו.
      4 רופאים שלא האמינו לי שכואב לי ("הדור שלכם עושה הכל כל מהר במיטה…"), ולא אבחנו את הבעיה כראוי.
      גם הבדיקות הגניקולוגיות היו כואבות ושורפות (הרופאה האחרונה אליה הגעתי הוכיחה לי כי גם כאשר כל חדירה כואב ושורפת, ניתן לבצע את הבדיקה בעדינות מבלי שאני ארצה לבכות מכאבים כל הדרך חזרה הביתה).

      בסוף, התבררה הבעיה – פיתחתי רגישות לגלולה. חודש לאחר הירידה מהגלולה הכאבים נעלמו כמעט לחלוטין.

      לגבריה של הרופאה, הסיבות לויסטבוליטיס יכולות להיות רבות ומגוונות, אולם כמעט תמיד ניתן לטפל בתופעה. הבעיה היא שכל כך הרבה נשים מתייאשות בדרך, ומתביישות לטפל בתופעה, בין היתר בשל גסות רוח של רופאים ורופאות (כן, כבר יצא להיתקל גם ברופאות נשים חסרות רגישות), שהרבה מהן פשוט חיות עם הכאבים.

      אז לסובלות מווסטבוליטיס, או מכל מיני "דלקות לא ספציפיות של צוואר הרחם", אני ממליצה לחפש במהירות מומחה שמתמחה בבעיה, ולא לוותר. זה אולי ייקח כמה חודשים, ואולי תאלצו לעבור בין מספר רופאים, אבל יש סיכוי טוב שהבעיה פתירה.

Trackbacks/Pingbacks

  1. מה השאלה « האחות הגדולה - אוגוסט 14, 2012

    […] […]

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: