ארכיון | 6:31 pm

סיפור קטן גדול מהמשמרת היום של "דלת פתוחה"

16 אוג

פמיניסטיות יקרות (וגם פמיניסטיים),

הפוסט הזה מוקדש לכן באהבה רבה! מקווה שהוא דווקא ישפר לכן את מצב הרוח. לי הוא שיפר!

משמרת רגילה ב"דלת פתוחה". יום שקט. אין הרבה פניות. הטלפון מצלצל. בעבר השני של הקו אני שומעת נער חושש.

"שלום. רציתי לדעת אם יש חשש להידבק במחלות מין אם משתמשים בקונדום?"

"בעקרון אין חשש, אלא אם כן יש התפרצות של אחת המחלות ויש חשש להידבקות מעור לעור. קונדום לא מכסה את כל העור על איברי המין. בן כמה אתה?"

"16".

"אני יכולה לשאול עם מי קיימת יחסי מין?" כי בדרך כלל בגיל 16 זה עם בת זוג או בת גילו והסיכוי להיותם לא בתולין הוא נמוך ולכן הסיכוי למחלת מין גם הוא נמוך.

שתיקה מצדו השני של הקו.

"תראה אני ממליצה בכל מקרה להיבדק אם אתה חושש. אבל, עם מי קיימת יחסי מין?"

"אמממ….."

"עם אישה בזנות?" שאלתי.

"מה?"

"עם אישה בזנות?" שואלת שוב ומבינה שזו כנראה התשובה.

"מה זאת אומרת אישה בזנות?"

"אישה ששילמת לה כסף כדי שתקיים איתך יחסי מין?"

"כן".

"אז כן". האוטומט העצבני שלי מתחיל לצאת. אני כבר מכינה את הנאום של זנות זה אונס, ניצול ואלימות. אך משהו בקול שלו לא מוציא את הטפת המוסר החוצה.

"הקונדום היה מתחילת החדירה?"

"כן".

"ובמין אוראלי גם? כלומר, אם היא ירדה לך, גם היה קונדום?"

"אני לא זוכר. אני לא בטוח".

"מה זאת אומרת לא זוכר? היית שיכור?"

"לא בדיוק. שתיתי קצת אבל לא הייתי שיכור. אני לא כל כך….. לא כל כך רציתי….."

פה כבר התחלתי להבין מה קורה כרגע אצל הפונה. "תגיד, איך אתה מרגיש לגבי מה שקרה? זאת הפעם הראשונה שקיימת יחסי מין?"

"לא בדיוק. היו לי חברות בעבר. אבל כן. זאת הייתה הפעם הראשונה שקיימתי יחסי מין".

"ואיך אתה מרגיש עם זה?"

"לא טוב. לא יודע. לא טוב"

"מה לא מרגיש לך טוב עם זה?"

"לא יודע. אני לא מכיר אותה והיא באה והפשיטה אותי ועשתה מה שהיא רוצה. זה לא הרגיש לי נכון. אני לא מכיר אותה בכלל".

"איך הגעת לשם? איך זה קרה?

"לא יודע. הלכתי עם חברים. גדולים ממני. יצאנו למסיבה ואז הם אמרו יאללה בוא נלך. ובכלל לא רציתי".

"אתה מתכוון שהרגשת שיש עלייך לחץ מהחבר'ה?"

"כן. בדיוק. ולא הצלחתי לעמוד מולם. זה הרגיש לי לא נכון אבל זה היה חזק ממני".

"אני מבינה". בשלב הזה אוטומט המוסר והחינוך הפמיניסטי נגד זנות נרגע. החינוך הפמיניסטי לגבריות אחרת התחיל לצאת. "אני מבינה שעברת חוויה לא קלה. בעצם עשית משהו שלא רצית לעשות ולא ככה דמיינת את הפעם הראשונה שלך".

"נכון. זה בסדר שאני מרגיש ככה? שאני מרגיש רע עם מה שעשיתי? זה לא מוזר שאני מרגיש רע?"

"כן. זה מותאם לגמרי. הרגשות שלך ומה שקרה לך ומה שלקחת בו חלק מותאמים לגמרי. להיפך. האם היית אומר לי שזה לא נראה לך בעייתי לקנות אישה אז הייתי אומרת שזה לא מותאם". בראשי עוברת המחשבה שבעצם התפקידים היטשטשו. הנער עבר בעצמו איזו פגיעה מינית. כפו עליו יחסי מין נגד רצונו, אך עם הסכמתו. הוא עשה מגע מיני שהוא לא רצה לעשות כי החבר'ה לחצו. הוא בעצמו שיים את זה ואמר "אני לא מכיר אותה והיא פשוט באה והפשיטה אותי". וזה לא שאני פוטרת אותו מאחריות על מעשיו, אבל אני כן מגלה אמפטיה על החוויה שלו ומגלה את המורכבות האפורה של היותו נער בן 16 שחייב להוכיח את גבריותו על ידי רמיסת אישה אחרת, ושהמחיר שהוא ישלם על אי היותו גבר הוא מחיר שהוא לא יכול לשאת כרגע.

"מה גרם לך בעצם להגיע למצב הזה שלא רצית להיות בו?" שאלתי.

"פחדתי שאם אני לא אבוא אז אני לא אצא גבר" אמר וצחק, ספק על עצמו, ספק עליהם. "הם גדולים ממני ואני לא ידעתי מה לעשות".

"אוקיי. אז בוא נחשוב יחד איך אתה נמנע מלהגיע למצב כזה. בעצם יש לך כמה אפשרויות, או לנתק איתם קשר לגמרי. זה משהו שאתה רוצה לעשות?"

"לא. כיף לי איתם".

"אוקיי. האם אתה יכול לדעת מראש שזה מה שהולך לקרות? שתוכל להתחמק בערב ספציפי מלצאת איתם?"

"לא. הם עושים את זה הרבה. אני לא יודע מתי".

"טוב. האם אתה חושב שכשזה יקרה או יהיה בדרך לשם תוכל להתנגד?"

"לא. זה בדרך כלל קורה אחרי מסיבות אז אני חושב שאני פשוט אצטרך ללכת רבע שעה לפני שהמסיבה נגמרת. אז אני פשוט אלך".

"אוקיי. אתה מרגיש שאם זה יהיה כשהמסיבה תיגמר, לא תצליח ללכת?"

"כן. אני חייב ללכת לפני".

עכשיו תקשבנה, ללמד משא ומתן מיני בגיל ההתבגרות, מול לחץ חברתי, זה משהו שאני רגילה לעשות עם נערות, כשומרות הסף של קצב ההתקדמות המינית בקשר. איפה את מרגישה שאת יכולה להפסיק, איפה לא, מה יעזור לך להיות חזקה מולו, מה מחליש אותך, איזה גורמים יכולים לעזור לך, וכו'. עם נער, בחיים לא הייתי צריכה ללמד ניהול משא ומתן מול לחץ חברתי בהקשר המיני. והנה מגיע הנער המקסים הזה, שעבר חוויה ממש לא פשוטה, ומודה בפניי שהוא לא עומד בלחץ של הגבריות ההגמונית שחבריו מייצרים. מדהים!

"אז תלך לפני. אם זה מה שיאפשר לך לעמוד על שלך, אז זה מה שאתה תעשה. וטוב שאתה יודע לזהות בעצמך מה נקודות החוזק שלך מול החברים שלך".

"אבל תגידי, זה בסדר שגם קצת רציתי את זה? שנהניתי מחלקים מזה?"

"תראה, הגוף לפעמים מגיב בניגוד לראש וללב. זה שיש לך זקפה או שגמרת, לא אומר שרצית את זה ולא אומר שזה היה מתאים עבורך. אל תהיה נוקשה עם עצמך. זה קרה ואתה לומד מזה ומתחזק מזה".  ואז כמובן יצא גם הטיעון המוסרי והחשיפה לחייהן של קורבנות/שורדות זנות. הוא כמובן היה בשוק ושאל אותי  "למה אז כל כך הרבה אנשים הולכים לנשים בזנות? זה כל כך נפוץ, אני לא מבין. זה לא בסדר. רגע, זנות זה לא חוקי?"

והסברתי לו את כל החוק. השיחה נגמרה בזה שהנער יצא מועצם (אני מקווה) ביכולת שלו לעמוד על שלו ולייצר גבריות אחרת, לא כוחנית, לא אונסת ולא כובשת. אני רק מקווה שבעתיד הוא יהווה מודל לנערים וגברים אחרים.

עשית לי את היום!