סיפור קטן גדול מהמשמרת היום של "דלת פתוחה"

16 אוג

פמיניסטיות יקרות (וגם פמיניסטיים),

הפוסט הזה מוקדש לכן באהבה רבה! מקווה שהוא דווקא ישפר לכן את מצב הרוח. לי הוא שיפר!

משמרת רגילה ב"דלת פתוחה". יום שקט. אין הרבה פניות. הטלפון מצלצל. בעבר השני של הקו אני שומעת נער חושש.

"שלום. רציתי לדעת אם יש חשש להידבק במחלות מין אם משתמשים בקונדום?"

"בעקרון אין חשש, אלא אם כן יש התפרצות של אחת המחלות ויש חשש להידבקות מעור לעור. קונדום לא מכסה את כל העור על איברי המין. בן כמה אתה?"

"16".

"אני יכולה לשאול עם מי קיימת יחסי מין?" כי בדרך כלל בגיל 16 זה עם בת זוג או בת גילו והסיכוי להיותם לא בתולין הוא נמוך ולכן הסיכוי למחלת מין גם הוא נמוך.

שתיקה מצדו השני של הקו.

"תראה אני ממליצה בכל מקרה להיבדק אם אתה חושש. אבל, עם מי קיימת יחסי מין?"

"אמממ….."

"עם אישה בזנות?" שאלתי.

"מה?"

"עם אישה בזנות?" שואלת שוב ומבינה שזו כנראה התשובה.

"מה זאת אומרת אישה בזנות?"

"אישה ששילמת לה כסף כדי שתקיים איתך יחסי מין?"

"כן".

"אז כן". האוטומט העצבני שלי מתחיל לצאת. אני כבר מכינה את הנאום של זנות זה אונס, ניצול ואלימות. אך משהו בקול שלו לא מוציא את הטפת המוסר החוצה.

"הקונדום היה מתחילת החדירה?"

"כן".

"ובמין אוראלי גם? כלומר, אם היא ירדה לך, גם היה קונדום?"

"אני לא זוכר. אני לא בטוח".

"מה זאת אומרת לא זוכר? היית שיכור?"

"לא בדיוק. שתיתי קצת אבל לא הייתי שיכור. אני לא כל כך….. לא כל כך רציתי….."

פה כבר התחלתי להבין מה קורה כרגע אצל הפונה. "תגיד, איך אתה מרגיש לגבי מה שקרה? זאת הפעם הראשונה שקיימת יחסי מין?"

"לא בדיוק. היו לי חברות בעבר. אבל כן. זאת הייתה הפעם הראשונה שקיימתי יחסי מין".

"ואיך אתה מרגיש עם זה?"

"לא טוב. לא יודע. לא טוב"

"מה לא מרגיש לך טוב עם זה?"

"לא יודע. אני לא מכיר אותה והיא באה והפשיטה אותי ועשתה מה שהיא רוצה. זה לא הרגיש לי נכון. אני לא מכיר אותה בכלל".

"איך הגעת לשם? איך זה קרה?

"לא יודע. הלכתי עם חברים. גדולים ממני. יצאנו למסיבה ואז הם אמרו יאללה בוא נלך. ובכלל לא רציתי".

"אתה מתכוון שהרגשת שיש עלייך לחץ מהחבר'ה?"

"כן. בדיוק. ולא הצלחתי לעמוד מולם. זה הרגיש לי לא נכון אבל זה היה חזק ממני".

"אני מבינה". בשלב הזה אוטומט המוסר והחינוך הפמיניסטי נגד זנות נרגע. החינוך הפמיניסטי לגבריות אחרת התחיל לצאת. "אני מבינה שעברת חוויה לא קלה. בעצם עשית משהו שלא רצית לעשות ולא ככה דמיינת את הפעם הראשונה שלך".

"נכון. זה בסדר שאני מרגיש ככה? שאני מרגיש רע עם מה שעשיתי? זה לא מוזר שאני מרגיש רע?"

"כן. זה מותאם לגמרי. הרגשות שלך ומה שקרה לך ומה שלקחת בו חלק מותאמים לגמרי. להיפך. האם היית אומר לי שזה לא נראה לך בעייתי לקנות אישה אז הייתי אומרת שזה לא מותאם". בראשי עוברת המחשבה שבעצם התפקידים היטשטשו. הנער עבר בעצמו איזו פגיעה מינית. כפו עליו יחסי מין נגד רצונו, אך עם הסכמתו. הוא עשה מגע מיני שהוא לא רצה לעשות כי החבר'ה לחצו. הוא בעצמו שיים את זה ואמר "אני לא מכיר אותה והיא פשוט באה והפשיטה אותי". וזה לא שאני פוטרת אותו מאחריות על מעשיו, אבל אני כן מגלה אמפטיה על החוויה שלו ומגלה את המורכבות האפורה של היותו נער בן 16 שחייב להוכיח את גבריותו על ידי רמיסת אישה אחרת, ושהמחיר שהוא ישלם על אי היותו גבר הוא מחיר שהוא לא יכול לשאת כרגע.

"מה גרם לך בעצם להגיע למצב הזה שלא רצית להיות בו?" שאלתי.

"פחדתי שאם אני לא אבוא אז אני לא אצא גבר" אמר וצחק, ספק על עצמו, ספק עליהם. "הם גדולים ממני ואני לא ידעתי מה לעשות".

"אוקיי. אז בוא נחשוב יחד איך אתה נמנע מלהגיע למצב כזה. בעצם יש לך כמה אפשרויות, או לנתק איתם קשר לגמרי. זה משהו שאתה רוצה לעשות?"

"לא. כיף לי איתם".

"אוקיי. האם אתה יכול לדעת מראש שזה מה שהולך לקרות? שתוכל להתחמק בערב ספציפי מלצאת איתם?"

"לא. הם עושים את זה הרבה. אני לא יודע מתי".

"טוב. האם אתה חושב שכשזה יקרה או יהיה בדרך לשם תוכל להתנגד?"

"לא. זה בדרך כלל קורה אחרי מסיבות אז אני חושב שאני פשוט אצטרך ללכת רבע שעה לפני שהמסיבה נגמרת. אז אני פשוט אלך".

"אוקיי. אתה מרגיש שאם זה יהיה כשהמסיבה תיגמר, לא תצליח ללכת?"

"כן. אני חייב ללכת לפני".

עכשיו תקשבנה, ללמד משא ומתן מיני בגיל ההתבגרות, מול לחץ חברתי, זה משהו שאני רגילה לעשות עם נערות, כשומרות הסף של קצב ההתקדמות המינית בקשר. איפה את מרגישה שאת יכולה להפסיק, איפה לא, מה יעזור לך להיות חזקה מולו, מה מחליש אותך, איזה גורמים יכולים לעזור לך, וכו'. עם נער, בחיים לא הייתי צריכה ללמד ניהול משא ומתן מול לחץ חברתי בהקשר המיני. והנה מגיע הנער המקסים הזה, שעבר חוויה ממש לא פשוטה, ומודה בפניי שהוא לא עומד בלחץ של הגבריות ההגמונית שחבריו מייצרים. מדהים!

"אז תלך לפני. אם זה מה שיאפשר לך לעמוד על שלך, אז זה מה שאתה תעשה. וטוב שאתה יודע לזהות בעצמך מה נקודות החוזק שלך מול החברים שלך".

"אבל תגידי, זה בסדר שגם קצת רציתי את זה? שנהניתי מחלקים מזה?"

"תראה, הגוף לפעמים מגיב בניגוד לראש וללב. זה שיש לך זקפה או שגמרת, לא אומר שרצית את זה ולא אומר שזה היה מתאים עבורך. אל תהיה נוקשה עם עצמך. זה קרה ואתה לומד מזה ומתחזק מזה".  ואז כמובן יצא גם הטיעון המוסרי והחשיפה לחייהן של קורבנות/שורדות זנות. הוא כמובן היה בשוק ושאל אותי  "למה אז כל כך הרבה אנשים הולכים לנשים בזנות? זה כל כך נפוץ, אני לא מבין. זה לא בסדר. רגע, זנות זה לא חוקי?"

והסברתי לו את כל החוק. השיחה נגמרה בזה שהנער יצא מועצם (אני מקווה) ביכולת שלו לעמוד על שלו ולייצר גבריות אחרת, לא כוחנית, לא אונסת ולא כובשת. אני רק מקווה שבעתיד הוא יהווה מודל לנערים וגברים אחרים.

עשית לי את היום!

מודעות פרסומת

7 תגובות to “סיפור קטן גדול מהמשמרת היום של "דלת פתוחה"”

  1. עדן אוגוסט 16, 2012 בשעה 7:33 pm #

    יפה. איזה יופי שיש מקום שאפשר להתקשר אליו עם שאלות כאלה, ושיש אותך בצד השני.

  2. hilla shallem אוגוסט 17, 2012 בשעה 6:15 am #

    איזה יופי! גם המקרה וגם הסיפור 🙂

    >________________________________ > From: ""מניפסקס פמיניסטי"" >To: hilla_shallem@yahoo.com >Sent: Thursday, August 16, 2012 9:31 PM >Subject: [רשומה חדשה] סיפור קטן גדול מהמשמרת היום של "דלת פתוחה" > > > WordPress.com >שרון אורשלימי posted: "פמיניסטיות יקרות (וגם פמיניסטיים), הפוסט הזה מוקדש לכן באהבה רבה! מקווה שהוא דווקא ישפר לכן את מצב הרוח. לי הוא שיפר! משמרת רגילה ב"דלת פתוחה"." >

  3. אורי ביתן אוגוסט 17, 2012 בשעה 11:43 am #

    עשית לי את היום!

    היכולת להקשיב, לתמוך, להתמודד, להדריך למרות ההתנגדות הראשונית, המובנת. לצאת מ"תכנת המחשב". אני חושב שזה היה מופתי מה שעשית ואיך ששוחחת אותו. פשוט לקחת וללמד בקורס. אני ממש לא ציני.

  4. korin אוגוסט 23, 2012 בשעה 10:40 pm #

    יצא לי פעם שנער בן 13 פנה אלי באחד הצאטים ושאל אותי אם זה נכון שאם הוא מאונן הוא עלול להשתגע. היה זה נער חרדי והתקשיתי לענות לו כיוון שאמר שאמא שלו בודקת כל בוקר את הסדין שלו. עשיתי כל שביכולתי לתת לו תמיכה לכך שזהו תהליך טבעי של התבגרות. אני מקווה שלפחות הורדתי ממנו את רמת החרדה. לא יאומן לאן גוררת בורות נערים ונערות. ולך – תבורכי.

  5. roykehat ספטמבר 2, 2012 בשעה 3:37 pm #

    העלם הצעיר הזה הוא קורבן של תקיפה מינית. חד וחלק. חברים שלו לחצו עליו נפשית באופן ברוטלי ואלים כדי שיקים יחסי מין עם אותה זונה בניגוד לרצונו ובמידה כבושה מאוד של הסכמתו. אין טעם ליפות את העניין עם מיליון מילות תקווה לעתיד טוב ולשלום עולמי כאילו מדובר בטקס מלכת היופי. גם אין טעם לגלגל את האחריות הלאה עם משפטים כמו "וזה לא שאני פוטרת אותו מאחריות על מעשיו". הוא קורבן. ועל אדם במצבו לא מפילים אחריות, אפילו לא חלקית (שלא לדבר על גילו = קטין).

    חבל

Trackbacks/Pingbacks

  1. משמרות « האחות הגדולה - אוגוסט 20, 2012

    […] סיפור קטן גדול מהמשמרת היום של "דלת פתוחה" (שרון אורשלימי, מניפסקס פמיניסטי) […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: