החלטתי לפצוח בפרויקט חדש: תיעוד סיפורים מהועדות להפסקת הריון. הפרויקט הקודם שלי "סיפורים מכסא הגניקולוגו" היה מוצלח מאוד והגיעו כחמישים סיפורים שעסקו בחוויות של נשים בבדיקות גניקולוגיות. מי שמכירה אותי יודעת שבין יתר עיסוקיי, אני מלווה נערות ונשים לועדות להפסקות הריון בבתי החולים השונים, ושאני שותפה לקו הסיוע להפסקות הריון של נשים בוגרות של אישה לאישה מרכז פמיניסטי חיפה. במסגרת הליווים שלי נתקלתי בכל סוגי הועדות, כל סוגי הרופאים/ות, וכל סוגי העובדות הסוציאליות. נתקלתי בקשיים בירוקרטיים, בהכלה ואמפטיה, בביקורת ושיפוטיות, בחוסר אמון אך גם בהבנה פמיניסטית של הסיטואציה. בכל אלו נתקלתי.
לאחרונה התחלתי מהלך שאני מקווה שיוביל לחקיקה שתבטל את חוק ההפלות, כלומר, תבטל את הועדות להפסקת הריון ותכניס הפסקות הריון מסיבות של אי שימוש באמצעי מניעה או שימוש כושל באמצעי מניעה, לסל התרופות (אלה ההפלות היחידות שאינן כלולות בסל). כהכנה לחקיקה ולפעילות הלוביסטית, אני מבקשת להוציא כמה שיותר חוויות של נשים מהועדות להפסקת הריון אל האור. לדפי הרשת, לאתרי חדשות, לצוותים רפואיים, למקבלי/ות ההחלטות. אז אני קוראת לכן, נשים יקרות, שלחו אליי סיפורים שלכן על הועדות להפסקת הריון ואני אפסרם אותם, בעילום שם, בבלוג. אני יודעת שזה נושא קשה למרבית הנשים, נושא של מבוכה ופחד שמא ישפטו אתכן. אני מבטיחה לכן שזהותכן לא תיחשף. פרטיותכן תישמר. תגובות שיפוטיות תימחקנה. הבלוג שלי בדרך כלל מקבל תגובות מאוד אמפטיות (בשונה מהטורים שלי באון לייף). 80% מהנשים עוברות הפסקות הריון יזומות. החיבור לנשים אחרות וההבנה שזה חלק מהמציאות שלנו כנשים, יכולה לעזור לנשים רבות ואף לשנות מציאות שתוביל לביטול הועדות להפסקות הריון.
הסיפורים יתפרסמו בעילום שם, ללא שמות הרופאים/ות או בתי החולים. כל מה שיפורסם יהיה הגיל בו ניגשתן לועדה והסיפור עצמו.
את הסיפורים אתן מוזמנות לשלוח למייל שלי: sharon.orsh@gmail.com
סקס פמיניסטי 
80% מהנשים עוברות הפסקות הריון יזומות? זה נתון ממש מדהים. מאיפה הוא?
יוזמה ברוכה, הגיע הזמן, כל כך הגיע הזמן.
האם לסיפור שלי מגיל 18 (שהיה לפני 38 שנים) יש ערך למטרה שלשמה התכוונת שרון? רק אם באמת כן, אשמח לכתוב ולא בעילום שם כי השנים עשו את שלהן….
אם את מעוניינת, אז בשמחה. כל סיפור מבורך!
שולחת לך עכשיו למייל. תודה
ואו מהממת את! שווה שתישארי בבית כשאני מנסה להכריח אותך לצאת אם עולים לך כאלה רעיונות!!! נשיקה
>________________________________
אני בת 28 אם לילד מדהים בן 3 . במשך דנים אני סובלת מאלימות מילולית ונפשית מצד בן הזוג הדוחה שלי.תמיד אמרתי לעצמי " תסחבי, תספגי למען הילד המהמם שלך..זה דלא תכנן אותו זה לא אומר שמגיע לו לגדול בלי אבא שלו." ואז כעבור שלוש שנים, שוב אותו סיפור: הריון לא מתוכנן. יש שיאמרו " למה לא שמרת על עצמך? למה לא השכלת וברחת?". עצות תמיד קל וניתן לתת כשאתה לא חי במציאות יומיומית שחורה שהורגלת לחיות בה. בשבוע ה16 " נפל האסימון". החלטתי שלא! לי לא מגיעים חיים כאלו, לילד האהוב שמגן עליי בגופו לא מגיעים חיים כאלו!!! ניסיתי בכל דרך אפשרית לחסוך מבלי שירגיש את סכום העתק לוועדה 415 שקלים.כן, זה המון כסף!!! כשאת צריכה לקבל אישור לקנות תחתונים, זה המון כסף. בסופו של דבר, אם קצת תיחכום ומזימות עשיתי זאת, לקח חודש אבל הצלחתי!!! צלצלתי לבית חולים קפלן. רחוק מטווח הראיה דל המכרים אך קרוב בנסיעה באוטובוס. העבירו אותי לעובדת הסוציאלית וכך היתה השיחה:" שלום שמי רחל ואני בשבוע 20 ומעוניינת לעבור הפלה. עו"ס " ישנו מום לעובר?. אני:"לא, החלטתי שאני לא מעוניינת. אני לא נשואה כך שאני עומדת בקריטריונים ע"פ החוק" עו"ס: 4 חודשים לקח לך להבין שאת רוצה להפיל, זה כבר ילד. את נורמלית?! יומיים הכנה של חדר ניתוח. היום ביטלנו 2 כמוך! אני: (בוכה) "אבל למה את צועקת עליי? את יודעת מי אני? מה גרם לי להחליט? למה לקח לי המון זמן לגשת לועדה? את אפילו לא יודעת באילו חיים אני חיה!" עו"ס: אני לא צועקת זה הקול שלי חוץ מזה שאני חולה.. תגיעי יום חמעשי אין לי מה להגיד.. ממש חוסר אחריות. שלום! אני: אין בעיה מתי?… הלו הלו???… היא ניתקה!! מה שיש לי להגיד לך עו"ס יקרה זה- לא אכפת לי שאת חולה. נשים שעוברות הפלה לא עושות זאת בשביל מעט עקשן בחיים! הורדת לי ביטחון שלרח לי חודש לבנות אותו!! היה לי אומץ לעזוב ואת רמסת אותו!!! אני לא רוצה לאחל לך מה שאצלי מוגדר כמציאות יומיומית.. מה שאאחל לך זה רק מחצית מכאב הלב שאני חשה בגללך! תחליפי עבודה או צאי לפנסיה חתיכת… ואת מה שזה מעניין לא ניגשתי לוועדה.. אני מפחדת יש לי רק 415 שח; לא אגש עם הוני הדל בכדי לתת לה אותו.. ננסה מזלנו במקום אחר.. בהצלחה לי ובעיקר לכן, קוראות מדהימות.