שלושה סיפורים מהועדה להפסקת הריון

1 מרץ

אני בת 35, חיה עם בן זוג שהוא גם אבי שלושת ילדיי.

סיפור ראשון

כשהבנתי שנכנסתי להריון הייתי בשוק. הרגשתי שאני האשה הראשונה בעולם שנכנסת להריון לא רצוי. קראתי באינטרנט על הפסקות הריון והרגשתי שאני עבריינית. רק בעצם זה שנכנסתי להריון שאיני רוצה בו הרגשתי שעברתי עבירה חמורה מאוד וגם שאין לה פתרון חוקי. כלומר, ביצעתי עבירה חמורה ועכשיו אני הולכת להוסיף עליה עוד אחת. הגהנום חיכה לי מעבר לפינה.

כאשר עשיתי חיפוש באינטרנט לא היה שם שום רמז לכל השקרים שרופאים מוכנים לספר כדי לבצע את המהלך הלא חוקי הזה תמורת תשלום נאה, ולכן כאשר התקשרתי בסוף לאחד הרופאים הרגשתי שאני מבקשת ממנו בעצם טובה ענקית, בגידה באתיקה המקצועית שלו ולעבור עבירה פלילית משל עצמו. אני סופרת כבר שלוש עבירות על החוק, למרות שחלקן בראש שלי. נכנסתי להריון לא רצוי, אני מחפשת הפסקת הריון לא חוקית ועכשיו גם מדיחה רופא לעבור עבירה. הגיהנום התקרב אלי צעד נוסף.

כבר בטלפון התחלתי להבין איך העסק עובד, כאשר הרופא אמר לי (איך הוא לא פחד שמקליטים אותו?) שלא משנה מה הוא ימצא בבדיקה הוא יתעד הריון ללא שק הריון. הייתי המומה. אה, אז ככה זה עובד? איזה מזל. הייתי בטוחה שנפלתי במקרה לגמרי על רופא חריג שמבין ללבי. אולי הוא יזכה להגיע לגן עדן, בעודי בדרך לגיהנום. בפגישה בינינו הוא אכן ראה שק הריון. מאחר והוא תיעד ששק כזה אינו קיים לא היה צורך אפילו בוועדה להפסקת הריון מאחר וזה לכאורה רקע רפואי.

הרופא היה מקסים. חם ואוהד, נטול שיפוטיות, רך ומבין. רק מילים טובות היו לי לומר עליו עד השלב שבו נשכבתי על מיטת הניתוח והוזרק לי חומר הרדמה. או אז נעמד לו הרופא בין רגליי הפשוקות והחל ללטף לי את הירכיים והברכיים כאילו שעוד שנייה עומד להתרחש בינינו סקס בהסכמה. כשזה קרה אני זוכרת את עצמי אומרת לעצמי "טוב, הוא רק רוצה להרגיע אותך, שלא תהיי לחוצה". לקח לי שבוע בערך להפוך את מה שהרגשתי לכעס. הרגשתי שאני חייבת לו. אז עוד לא ידעתי שיש המון רופאים שעושים בדיוק מה שהוא עושה. הרגשתי שמצאתי אחד מיוחד, שמציל אותי מעצמי ומהחוק. הרגשתי בת מזל שנמצאת בחוב לעולמי עד לרופא הזה. הבנתי שאני לעולם לא אוכל להגיש נגדו תלונה מסוג כלשהו מאחר ואני עצמי שותפה פה לדבר עבירה. אם אני חושפת אותו הוא חושף אותי. שנינו באותה ביצה טובענית.

החלטתי לכתוב לו מכתב. שילבתי את תחושת התודה הכנה שלי עם הרתיעה מהמגע שלו. תשובה לא קיבלתי מעולם. זה היה טיפול רפואי ברמה גבוהה מאוד אבל זה חיסל לנו את החסכונות והשאיר בי צלקת נפשית רצינית. אני חושבת שהחיבור הזה בין שני אנשים שהם שותפים לדבר עבירה מעודד מעשים כאלה. האשה לא יכולה להזיק לרופא אבל הוא בהחלט יכול להזיק לה מבלי שהיא תוכל לעשות דבר בעניין.

סיפור שני

ההיכרות שלי עם הגוף שלי עמוקה מאוד. כשאני בהריון אני יודעת את זה ממש יום יומיים אחרי. כשנכנסתי להריון פניתי לרופא פרטי שנראה מהאינטרנט נחמד. בפעם הקודמת שעברתי הפסקת הריון ביצעו בי שאיבה. החלטתי ללכת הפעם על הכדורים כי פחדתי מהדבקות ברחם ולא הייתי מוכנה להיות מורדמת שוב. הרופא היה מקסים אבל משהו בהתנהלות שלו היה לא מקצועי. בהתחלה הוא סירב לפגוש אותי כל כך מוקדם וטען שלא יראו שק הריון אבל התעקשתי. עד היום אני לא יודעת אם הוא ראה שק הריון לפני שהחליט לתת לי את הכדורים.

לקחתי את הכדורים ו"זכיתי" לליטוף על הראש ועל הכתפיים. מה יש להם לרופאים האלה שהם לא מצליחים להסתפק במילים כדי לעודד? ידיים ושוב ידיים… זה לא היה ליטוף גס כמו בפעם הקודמת שהייתי במצב הזה אבל זה היה מיותר לגמרי. בפעם הזו נאלצתי להיכנס לוועדה. ישבו שם לבד מהרופא גם רופאה נוספת ועובדת סוציאלית. אחרי שמילאו את כל הפרטים הם התחילו להתלבט בקול רם מה לכתוב בסיבה להפסקת ההריון. הרופאה אמרה לרופא, כאילו שאני לא שם בכלל, שיכתבו שנכנסתי להריון מחוץ למסגרת הנישואין והוא הסכים. אמרתי להם שאני כאן בחדר ושאני לא מוכנה שיכתבו עלי דבר כזה. הם לא ידעו מה לעשות. הרופאה הציעה בלית ברירה שיכתבו שלקחתי תרופה חזקה נגד דלקת בשתן שעלולה לפגוע בהריון. הפעם הם טרחו לבדוק איתי שזה מתאים לי והסכמתי.

ברמה הרפואית הכל היה בסדר גמור. לקחתי כדורים, חזרתי אחרי יומיים ולקחתי עוד כדורים והמתנתי. הרופא הגיע ושאלתי אותו האם ומתי אני אמורה להגיע לביקורת. הוא נפנפף את הביקורת. אמר לי שאצור איתו קשר אחרי הווסת הבאה ונראה. משהו בדיבור שלו היה מאוד יבש. כאילו זה לא ממש משנה לו לפגוש אותי. ואכן, לא קבעתי תור לביקורת. לא אצלו ולא אצל אף אחד אחר. הספיק לי מרופאים.

סיפור שלישי

נכנסתי להריון. החלטתי הפעם לוותר על ההוצאה הכספית העצומה כי כבר לא יכולנו לעמוד בזה. כל פעם כזו נעלמים לנו 2500 שקלים. יחד עם ייסורי המצפון שלי זה כבר יותר מדי. הלכתי לבית החולים איכילוב ונכנסתי לוועדה. הנימוק שלי לצורך בהפסקת הריון היה משולש. קיימתי יחסי מין עם קונדום והייתי ילדה טובה. ההריון הכניס אותי למצב נפשי קשה וברור לי שאין לי שום אפשרות נפשית לעמוד כרגע בהריון נוסף וגידול של ילד רביעי. הגוף שלי, אחרי שלוש לידות, במצב רעוע. יש לי שני קרעים ברצפת האגן (מתועדים רפואית), שלפוחית שתן צנוחה (מתועדת גם כן), אנדומטריוזיס (מתועד רפואית) וחשש גדול שהריון נוסף יחמיר את המצב ויהפוך את חיי, שאיכותם נפגמה גם ככה, לירודים.

העובדת הסוציאלית שקיבלה את פניי היתה אוהדת רק למראית עין. היא הבהירה לי שאם הגניקולוג שלי היה חושב כמוני הוא היה מצייד אותי במכתב שמפרט את כל החששות שלו. אה, הבנתי, החששות שלי אינם מספקים, אבל אם הרופא חושש אז יש על מה לדבר. אני בכלל לא העליתי בדעתי לבקש מהגניקולוג שלי מכתב כזה. בין היתר, משום שהוא הבהיר לי מבלי ששאלתי, את דעתו על הפסקות הריון מהסוג שאני מבקשת. לקחתי ממנו את בדיקת האולטראסאונד ויצאתי ממנו בדמעות. לבקש ממנו מכתב על מצבי? בחלום הלילה. הסתפקתי בכל התיעוד הרפואי שהיה לי אבל מסתבר שבלי מכתב מסכם זה לא נחשב. העובדת הסוציאלית התמקדה במצב הנפשי שלי ויעצה לי לנגן על זה כי אחרת אני עלולה להידחות. אני מודה שבכלל לא העליתי על דעתי רעיון כזה. אחרי שרופאים בכירים הסכימו לשקר בשביל כסף לא עצרתי לחשוב שכאשר לא משלמים בשחור גם השקרים הופכים חיוורים יותר.

נכנסתי לוועדה. גניקולוגית וגניקולוג. די מהר פרצתי בבכי כי הבנתי שעשיתי טעות. שאני לא צריכה להיות שם אלא באיזו קליניקה פרטית, לא משנה כמה זה עולה. הגניקולוגית הסבירה לי שלא יקרה לי כלום מהריון נוסף. כאילו היא מגדת עתידות. היא טענה שרצפת האגן היא המומחיות שלה ועל סמך הסטטיסטיקה לא יקרה לי כלום. תודה, באמת. בתור חוקרת בעצמי אני יודעת בדיוק מה שווה סטטיסטיקה ואת העובדה הפשוטה שלכל התפלגות יש קצוות שאני לא רוצה ליפול בהם. שני הרופאים החליטו שמצבי הנפשי יהיה סיבה מספקת אבל הזהירו אותי שזה אומר כתם לכל החיים. קודם כל, "שמחתי" לשמוע שהם עצמם חושבים שמצב נפשי רעוע בגלל הריון לא רצוי זה כתם שאני צריכה להיזהר ממנו… שנית, התרגזתי שנותנים לי הרגשה שעושים לי פה טובה גדולה כאשר מוצאים "תירוץ" לאשר לי משהו שהוא זכותי המלאה. ואז גיליתי שכאשר מצבי הנפשי הרעוע תלוי רק בהתרשמות הוועדה, ולא מעוגן בחוות דעת פסיכיאטרית, אני צריכה גם לשלם את הסכום המלא.

הייתי המומה. אין לי כסף לזה. הם אמרו שאם אביא אישור פסיכיאטרי יבטלו לי את התשלום. אלא שמה אומר לפסיכיאטר? שחרב עלי עולמי כשהבנתי שאני תקועה עם הריון לא רצוי? הרי ברגע שאישרו לי את הפסקת ההריון חזר עולמי למבנהו השלם. אז מה נשאר? אה, כן, הכסף. כלומר, יכולתי ללכת לפסיכיאטר ולומר לו שלפני זמן קצר חרב עלי עולמי, כרגע עולמי במצב תקין, אבל אין לי כסף לשלם על הפינוי בינוי הזה, ולכן אודה לו אם יכתוב מכתב שיגרום לתשלום להיעלם. פארסה שכזו. ניסיתי בכל זאת לקבוע תור חירום לפסיכיאטר אבל לא הצלחתי. כך הגעתי להפסקת ההריון, כועסת, בוכה, עם כרטיס אשראי.

לקחתי כדורים והלכתי הביתה. ביום השני רצתה האחות, לקראת השחרור שלי, להחתים רופא. פתאום שמעתי את קולו של הרופא שביצע בי את הפסקת ההריון הראשונה. זה שהחליט שבעודי מורדמת מותר ללטף אותי. סירבתי לראות אותו או להיבדק על ידו. סירבתי גם לקבוע תור לביקורת מהחשש שהוא יהיה הבודק. שוב שילמתי, שוב הוכתמתי, שוב שקרים. וואלה, לא מגיע לי.

מערכת הבריאות שלנו משלמת בנדיבות על כל הטעויות שאנחנו עושים. רוב הכסף נזרק על זה שאנחנו לא אוכלים נכון, לא זזים מספיק, צורכים חומרים ממכרים מסוגים שונים ונוהגים בצורה מזעזעת בעודנו יודעים מראש שאלו הן טעויות שיביאו לנו סבל גופני. אבל כשהטעויות האלה הן של נשים בלבד זה על חשבונן. כמה נוח…

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: