לפני זמן רב הוצאתי קול קוראת לסיפורים מהועדות להפסקת הריון. פורסמו כמה סיפורים, והנה עוד אחד שנשלח אליי לפני כשבועיים

14 דצמ

אני עובדת במדינה שבה הפלות הן לא חוקיות, לכן כשגיליתי שאני בהריון בשלב די מוקדם נאלצתי לשוב לישראל על מנת לעשות הפסקת הריון. יכולתי להיות בישראל רק שבועיים, מכיוון שהיה עלי לשוב לעבודה בהקדם.

להבין את הבירוקרטיה של הוועדה היה כרוך בהרבה מאמץ. מיותר לציין שכשאת בהריון לא רצוי וגם ככה במצב נפשי לא פשוט אין הרבה כוחות להתמודד עם הברוקרטיה של שירותי הרפואה, שלתחושתי לא באים לקראת אישה שמבקשת לעבור הפסקת הריון. המידע בנוגע לוועדה כמעט לא נגיש ולא ברור מה ומי ואיך ואיפה. התקשרתי למספר בתי חולים וקיבלתי מידע סותר לגבי מועדי הוועדות ואלו חומרים יש להביא לוועדה. מכיוון שהיה עלי לשוב לעבודה בחוץ לארץ, רציתי לעשות את הוועדה כמה שיותר מהר על מנת שאוכל לעבור ביקורת רפואית לפני שובי לעבודה.

עברתי הפסקת הריון כירורגית. בקשו ממני להצטייד בבדיקת סוג דם. בבוקר יום ראשון הלכתי לקופת החולים לעשות בדקת דם  לפני הניתוח. נכנסתי אל הרופאה ובקשתי ממנה בדיקה של סוג הדם, אמרתי לה שאני עומדת בפני  ניתוח-גרידה ושאלתי אם ידוע לה אם ישנן עוד בדיקות שעלי לעשות לפני הפרוצדורה. היא השיבה בזלזול "מאיפה לי לדעת אני לא הרופא שהפנה אותך, את צריכה לשאול אותו" ונתנה לי הפניה לבדיקה אחת בלבד. אני מתקשה להאמין שרופאה לא יודעת שיש צורך בשני סוגים של בדיקות דם לפני ניתוח. נאלצתי שוב להגיע לקופ"ח לעשות בדיקות דם. ככה המערכת פועלת: לא להנגיש, לא להקל.

התהליך של קבלת אינפורמציה בנוגע למתי ניתן להגיע לוועדה היה מתסכל ביותר. למזלי, קרובת משפחה עזרה לי מאוד וקבעה את הכל בשבילי. זה דרש ממנה כמה שעות טובות של טלפונים לאורך כמה ימים. אני לא חושבת שנפשית היתי מסוגלת לעמוד בטרטורים של לעבור מבית חולים אחד לשני באזור מגוריי ולא לקבל תשובה ברורה מאף מוסד בנוגע למתי אפשר לבוא ומתי אפשר לעבור את הוועדה ומתי אפשר לעבור את ההתהליך. עם זאת, האחות האחראית להפסקות הריון בבית החולים בו עשיתי את הוועדה מאוד עזרה בלתאם את הכל ולאפשר את הוועדה אפילו שרשמית היא לא היתה אמורה להתכנס באותו היום.

הוועדה עצמה לקחה יום. נדרשתי לבוא לבית החולים בבוקר, המתנתי להפגש עם האחות, עו"ס ועוד רופא. מכיוון שאחת הבדיקות שהיתה בידי לא תאמה את דרישות בית החולים הפנו אותי לעשות את הבדיקה שוב. בתחילה האחות האחראית ראתה את הבדיקה ואמרה לי "מאוד ניסתי לעזור לך אבל עם בדיקה כזו אין לי איך לעזור לך". האחות עזרה מאוד לאורך כל התהליך של הוועדה, אבל ההערה הזו הביאה אותי לבכי. חשבתי שאצטרך לדחות הכל בשבועיים ולא היו לי כוחות להתמודד עם הברוקרטיה של שירותי הבריאות. בסופו של דבר, הפנו אותי לאוטלרסאונד בבית החולים שעלה כמה מאות שקלים עליהם אין החזר. הטכנאית של האולטראסונד היתה מאוד נחמדה, אך היתה איתה מתלמדת בחדר והבדיקה ארכה המון זמן, ניסיתי להתנתק בזמן שהן מדסקסות פרטים על ההריון. היא גם שאלה אותי מדוע החלטתי לעשות הפסקת הריון וצינה שההריון מתפתח כראוי. שוב, היא היתה מאוד נחמדה ואדיבה אבל לא היתה שום סיבה מקצועית לשאול אותי לסיבה בגינה החלטתי להפסיק את ההריון.

לאחר מכן חיכיתי למפגש עם העו"סית האחראית. נכנסתי אליה לפגישה קצרה וסתמית. לאחר מכן שוב נבדקתי על ידי רופא ובזאת זה הסתכם. כמובן שהכל היה כרוך בלחץ של זמן ולא ברור היה אם לוגיסטית אצלח לאסוף את כל החתימות של האחראים  בזמן, אז היה יום לחוץ ומלא מתח וחוסר וודאות.

ביום של ההפלה עצמה התייצבתי בבית החולים בבוקר. האחיות במחלקה היו ממש נחמדות ונעימות. איתי בחדר היו עוד ארבע נשים כשלכונו היה ברור מה אנחנו עושות שם. בהתחלה זה היה מוזר, אבל אח"כ זה נהפך למעין קבוצת תמיכה. שלחו אותי לעשות עוד כמה בדיקות. ואז נתנו לי נר שגורם להתכווציות של הרחם. זה היה בשעה 11 בבוקר בערך, לגרידה הינו אמורות להכנס בשעה 2 וחצי אחה"צ. כעבור חצי שעה התחילו לי כאבים ממש חזקים אז נתנו לי משככי כאבים ונרדמתי בחדר ההמתנה. אני חושבת שאם היו הרופאה היתה מיידעת אותי שזה עלול לכאוב מאוד, זה היה עוזר לי להתמודד עם הכאב או לפחות לעשות הכנה נפשית ולהתכונן למה שמצופה לי.

בשעה שתיים קראו לכל הנשים להחליף לבגדי ניתוח והעבירו אותנו למחלקה אחרת להתכונן לגרידה. ואז המתנו והמתנו וכבר עברו שעתיים של המתנה. ארבע מאיתנו סבלו מכאבים ממש חזקים, הרופא עדיין לא הגיע. ואז האחות אמרה שהרופא אולי לא יגיע כי היה פיגוע והוא צריך להיות בחדר מיון. כמובן שכולנו נהבלנו ובדקנו מה קרה באינטרנט, חשבנו שהיה איזה ארוע גדול ובית החולים צריך עכשיו להפנות את כל המשאבים לשם.  מה שאירע באותו היום הוא אירוע דקירה של חיילת אחת. זה לא נראה ארוע בסדר גודל שמצריך ביטול פרוצדורות שנקבעו מראש על מנת לקבל את כל המשאבים של בית החולים. אחרי איחור גדול של הרופא, האחות אמרה לנו שאולי יבטלו את הכל ונצטרך לחזור יום אחר. זאת היתה נקודת שבירה בשבילי, גם כי היתי בכאבים עזים, התהליך של הגרידה למעשה כבר התחיל, גם משום שהדבר האחרון שרציתי לעשות זה לבלות עוד יום בבית החולים ולהתמודד עם כל ההשלכות הנפשיות והפיזיות של זה שוב. בסופו של דבר המלוות של הנשים לחצו על המחלקה ובאחור של כמעט ארבע שעות של כאבים קשים נכנסו לגרידה אחת אחת.

לאחר הגרידה, הבירורקרטיה לא נגמרה והגיע השלב של התמודדות עם הברוקרטיה של קופ"ח על מנת לקבל החזר עבור הוועדה להפסקת הריון. הגשתי את כל הטפסים כפי שהסבירו לי לקופת החולים. אך המזכירות הרפואיות של הקופה התקשרו אלי פעמיים ביום  במשך שבוע, כל פעם עם איזה משהו אחר שלא בסדר בבקשה שהגשתי  על מנת לקבל את ההחזר אף על פי שהגשתי את כל הטפסים כפי שנדרש. לאחר כמה ימים כאלו התקשרה אלי המזכירה ואמרה שרופא המחוז מסרב לחתום על החזר מקופת החולים כל עוד הוא לא רואה הוכחה לכך שבקרתי אצל רופאת הנשים, היא רשמה לי אמצעי מניעה ושרכשתי אותם. ההסבר לכך כפי שהמזכירה אמרה הוא שהוא לא רוצה שדבר כזה יחזור על עצמו שוב. זה משפט שלא שמעתי בערך מכיתה ד. אני לא יכולה לדמיין מצב שרופא היה מציב תנאי כזה בפני גבר, כאילו עשיתי משהו לא בסדר ועכשיו צריך לחנך אותי, למשטר את הגוף שלי, להחליט עבורי שאכניס הורמונים לגוף שלי.

עבדתי עם נערות ונשים במדינות בהן הפלות הן לא חוקיות, ואני שמחה שהיתה לי את האפשרות לבחור בשביל עצמי כי פגשתי הרבה נשים שלא יכלו לעשות את הבחירה הזו. אבל אני חושבת שעדין יש מקום רב לשינוי. בחוויה שלי הרגשתי שכאישה הגוף שלי הוא עדין אובייקט שנשפט ונתון לבחינה ושיפוט של מערכת שברובה לא רואה אותי כבעלת זכות בחירה על הגוף שלי והחיים שלי. גם מבחינת הגישה של המערכת וגם מבחינת הנגשה של השירותים שמגיעים לנו כנשים יש מקום רב לשינוי בעיני.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: